בלוג

כמדי שנה לקראת ל"ג בעומר פורץ ויכוח בין תומכי המדורות למתנגדים. האחרונים מדגישים את זיהום האוויר הכבד, והראשונים מעלים על נס את חשיבות המנהג והמסורת. את המפתח להבנת המחלוקת אפשר ללמוד דווקא מדמותו של האיש שסיפק השראה להבערת המדורה הראשונה – רשב"י, רבי שמעון בר יוחאי. מתי החל המנהג להדליק מדורות בל"ג בעומר? עד סוף ימי הביניים אין אזכור במקורות לא רק להדלקת המדורות, אלא אפילו לקיומו של ל"ג בעומר, ובקרב העם היהודי בתפוצות ובארץ-ישראל הוא כלל לא נחגג. ממש כך. לא מדורות, לא תפוחי אדמה צלויים, לא "הוא היה גיבור" ולא "הוא קרא לדרור". השינוי התרחש בסוף המאה ה-16,[…]

הכול פוליטי, אומרת הסיסמא הפוסט-מודרנית. הפוליטי נמצא בכל מקום. במקום העבודה, במטבח בחדר המיטות, אפילו בשירותים. לדוגמא, אחת המחלוקות הציבוריות הערות בארה"ב בשנים האחרונות נסובה סביב הסוגיה הפוליטית: באילו שירותים ציבוריים יכולים טרנסג'נדרים להשתמש – גברים או נשים? אבל מסתבר שהמחשבה הפוסט-מודרנית לא המציאה שום דבר. אכן, הכול פוליטי. תמיד היה ותמיד יהיה. מאבקי כוח התקיימו בכל מקום ובכל זמן, ואלו גם מספקים את נקודת המוצא לסיפור שלנו, שמתחיל במחלוקת פוליטית. הפעם לא בבית הכיסא, אלא דווקא בבית הכנסת. בשנת 1816 פרץ ויכוח סוער בבית הכנסת המקומי שבשכונת בלומסברי המבוססת היטב במרכז לונדון. העילה לוויכוח היה סירובם של גבאי בית[…]

בה' באייר תש"ח – 15 במאי 1948 – קמה מדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ליהודים יש מדינה עצמאית 1949 ישראל בת שנה. סוף מלחמת העצמאות בה נהרגו כ-6,000 איש ואשה – כ-1% מאוכלוסיית המדינה, העומדת על כ-650,000 נפש. 1 מכל 6 יהודים חי בירושלים. כיום 1 מכל 16. ב- 12 השנים הבאות יגיעו לישראל 1,000,000 עולים: 439,000 מאירופה, 237,000 מאפריקה ו-275,000 מאסיה. רוב העולים מגיעים לאחת מ-129 מעברות. אחרים מגיעים לאחד מ-207 קיבוצים. 24 נוסעים עלו על הטיסה המסחרית הראשונה של אל-על לפריז.  ב-2019 נרשמו יותר מ-9.2 מיליון יציאות של ישראלים לחו"ל. בתום הבחירות הראשונות דוד בן-גוריון הוא ראש[…]

מספרים כי בזמן הכיבוש הנאצי בפריז נהגה ביאטריס דה-קמונדו לרכוב על סוסה המהודר ביער בולון, מלווה בקצין גרמני. סביר להניח כי בעודה משוטטת בין עצי הערמון והשקמה, ביאטריס הרהרה באפשרות שתגיע השעה, ששם משפחתה המיוחס יפסיק להרשים את הגרמנים, והם יחדלו לספק לה שירותי ליווי קבועים. אבל ספק גדול אם גם בדמיונה הפרוע ביותר, היא העלתה בדעתה שבקרוב מאוד תסיים את חייה בתאי הגזים של אושוויץ, יחד עם בנותיה ובעלה, כמו יתר בני עמה, מיוחסים יותר ופחות. לאורך חייה ספגה ביאטריס דה-קמונדו את המסר שיהדותה היא הערת שוליים בזהותה הקוסמופוליטית הנוצצת. רדיפות של יהודים, כך חינך אותה אביה, האריסטוקרט מואיז[…]