שבעה באוקטובר

אנו - מוזיאון העם היהודי, מזמין את הציבור הרחב לתערוכה חדשה, "שבעה באוקטובר", העוסקת בתגובתה של התרבות הישראלית למלחמה. בתערוכה מוצגות עבודות אמנות ומיצב דוקומנטרי, והיא מלווה בפלייליסט של מוזיקה ישראלית, המורכב מפסקול התקופה.

"שבעה באוקטובר" מאגדת 25 אמנים ואמניות אשר יצירותיהם מתכתבות ומהדהדות את הימים הקשים העוברים על החברה הישראלית והעם היהודי מאז השבעה באוקטובר. בתערוכה יוצגו עבודות של אמנים פעילים כיום, לצד יצירותיהם של אמנים שנרצחו בשבעה באוקטובר ובמלחמה שאחריה. בין האמנים המציגים, תושבי הדרום אשר הם ובני משפחותיהם חוו במעגל ראשון ושני את האובדן, החורבן וכאב המלחמה.

התערוכה החדשה מבקשת להעמיד תמונת מצב רגעית ולהעיד על פרץ היצירה הייחודי שעלה בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה.

האמנים.ות המציגים.ות בתערוכה: שי אזולאי/ אודליה אלחנני/ אייל אסולין/ רז בן עמי/ סופי ברזון מקאי/ שירה גלזרמן/ יוסף ז'וזן דדון/ שיראל הורוויץ/ ענבר היימן ז"ל/ יונתן חצור ז"ל/ ד"ר זיוה ילין/ מרים כבסה/ צביקה לחמן/ חיים מאור/ רועי עידן ז"ל/ אורן פישר/ אבישי פלטק/ עמית קבסה/ אביתר (תרי) קיפניס ז"ל/ עירית רגב/ ניל וקארין רומנו/ שירלי שור/ ליאור שטיינר/ דינה שנהב/ קרן שפילשר

אוצרות התערוכה: כרמית בלומנזון ומיכל הומינר

הימים הנוראים העוברים על המדינה והחברה בישראל בעקבות טבח השבת השחורה ב-7 באוקטובר 2023 מחייבים את כולנו לחשיבה מחודשת על האופן שבו אנחנו קוראים את ההיסטוריה, האמנות והתרבות שלנו. אנו מרגישים שגם כאשר תסתיים המלחמה, לא ניתן יהיה לחזור לשגרה בלי לזכור ולהזכיר דרך קבע את הכאב, האובדן, התסכול, הזעם והצער העמוק.

בין אם ברגעי שמחה ובין אם ברגעי מצוקה, אמנות היתה מאז ומעולם דרך להתמודד עם המציאות. האמנים מגיבים על האירועים ומספרים עליהם כל אחד ואחת בדרכה או בדרכו, ובכך תורמים את תרומתם לעיצוב ולניסוח הזיכרון הקולקטיבי שלנו. כפי שאמרה סופי ברזון מקאי, ניצולת הטבח בבארי ואוצרת הגלריה שנשרפה עד היסוד, "האמנות נותנת לדברים שמתרחשים את הניסוח, את הדימוי".

אומרים ש"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". העיסוק בהישרדות דוחק כביכול את הרעיונות, ההגות והיצירה. אבל במלחמה הזו קרה ההפך. למעשה, אנו עדים לשיטפון של ממש בכל תחומי היצירה הישראלית. נדמה כי במלחמה הזו, דווקא כשהתותחים רועמים – קולן של המוזות  נישא ביתר שאת מעומק הגרון החנוק.

התערוכה "שבעה באוקטובר" אינה מסכמת דבר, ואינה מתיימרת לספק פרספקטיבה למתחולל באמנות הישראלית מאז ה-7 באוקטובר. היא מבקשת להעמיד תמונת מצב ולהעיד על פרץ היצירה הייחודי שעלה בחברה הישראלית מאז תחילת המלחמה.

בחזית הכאב (פלייליסט מוזיקלי)

האזינו ב-Spotify

בין הראשונים שהלכו לפגוש בכאב אחרי הטבח הנורא של 7 באוקטובר היו אמני ואמניות ישראל בתחום המוזיקה. כבר בשבוע הראשון הם החלו להופיע בהתנדבות ברחבי הארץ כולה. זמרים, זמרות ולהקות שימשו סוג של נחמה רגעית, סיוע נפשי ומפגש עם דמות מוכרת ואהובה עבור מי שכרגע שרדו טראומה איומה, או עמדו לצאת למלחמה. הם הופיעו בלוויות ובבתי חולים, בפני מפונים מהדרום ומהצפון, בפני ניצולי פסטיבל נובה ובפני חיילים בשטחי כינוס. לעתים קרובות התייצבו רק עם גיטרה, ללא הגברה – אבל עם המון נשמה.

אלה לא היו רק הופעות, אלא גם ובעיקר מפגשים אנושיים במלוא עומקו ורוחבו של המושג. לפעמים, האמנים והאמניות הללו היו הראשונים שהמפונים, הפצועים והשכולים נפתחו בפניהם וסיפרו להם את סיפורם. בעתיד לבוא עוד ידובר רבות על האנרגיה הרגשית והאנושית שהייתה שם.

פס הקול המלווה את התערוכה מכיל שירים שכולנו שמענו מאז ה-7 באוקטובר. רבים מהם אינם חדשים, אבל המלחמה טענה אותם במשמעות חדשה.

יומן מלחמה: 7 באוקטובר (סרט. 23 דקות)

הסרט "יומן מלחמה" נוצר במקור עבור התערוכה עדות מקומית 2023'. הוא מכיל 300 תצלומי עיתונות שצולמו בעוטף עזה ובסביבותיה לאחר אירועי 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה שבעקבותיהם.

את התצלומים בחרו אוצרי עדות מקומית – דנה וולפיילר ללקין, ורדי כהנא, ענת סרגוסטי ועמי שטייניץ – במחשבה על מלאכת היצירה התיעודית ועל האופן שבו היא תורמת לעיצוב ולניסוח הזיכרון הקולקטיבי הישראלי.

עורך וידיאו וסאונד: רן סלוין
עיצוב גרפי: ענת קליימן
הפקה: סנדי טפרסון