אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

"אחד הספרים היפים ביותר שנוצרו בידי אדם": ההגדה המרהיבה והאמיצה של שיק

הגדות של פסח יש למכביר. בכל בית בישראל ישנן הגדות שונות ומשונות: הגדות מפוארות, הגדות זולות שנקנו ברגע האחרון בחנויות "הכל בדולר", הגדות לילדים, הגדות בעיצוב אישי, הגדות קיבוציות… אך יש מעט הגדות יפות כמו "הגדת שיק". זוהי ההגדה המפעימה שיצר האמן היהודי-פולני ארתור שיק בשנות ה-30 של המאה שעברה.

ארתור שיק, שהתפרסם כמאייר, צייר וקריקטוריסט, היה אחד האמנים היהודים הגדולים של דורו. מלבד היותו יהודי, הוא היה אחד מאותם אמנים שאמנותו היתה יהודית באופן מובהק. כפי שנכתב עליו בהספד שפורסם עם מותו ב"חרות", עיתון התנועה, שיק "חידש את האמנות היהודית העתיקה – אמנות האות, אמנותם של סופרי סת"ם, ובזה קנה את עולמו". בין היתר אייר ספרי תנ"ך, את מגילת אסתר, וכמובן את ההגדה של פסח.

ארתור שיק, פורטרט עצמי, קונטיקט 1946. (איגוד ארתור שיק, ויקיפדיה)
ארתור שיק, פורטרט עצמי, קונטיקט 1946. (איגוד ארתור שיק, ויקיפדיה)

שיק נולד ב-1894 בלודז' שבפולין הרוסית ולמד אמנות בפריז ובפולין. בצעירותו אף הגיע לביקור בארץ ישראל במסגרת משלחת של יוצרים יהודים צעירים מפולין. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא הרוסי. שיק יצר במהלך הקריירה שלו אינספור יצירות חשובות ומפורסמות, ששילבו מסורת עם עכשוויות, ויופי צבעוני ומרהיב עם מסרים פוליטיים וסאטירה נושכת. הזכורה מכולן היא "הגדת שיק", עליה עבד עם שובו לפולין לקראת אמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת.

בהגדה שלו יצר שיק את הקליגרפיה של הטקסט העברי באופן ידני. הוא כתב ואייר את 48 עמודי ההגדה בצבעי מים וגואש, כשכל איור ועיטור נעשה ביד אמן לפרטי פרטים. מבחינה סגנונית אימץ שיק טכניקות עתיקות שהשתמשו בהן לכתוב ולאייר ספרי קודש בעת העתיקה ובימי הביניים. אך אל המצע המסורתי הזה הוא הזריק תוכן עכשווי, מחאתי, על תקופתו. שיק בחר להשוות את הדיכוי של היהודים במצרים בסיפור המקראי לדיכוי היהודים על ידי הנאצים בתקופתו. הוא לא היה הראשון ששילב תכנים עכשוויים בהגדה של פסח, אך הוא בחר להעלות לשולחן הסדר נושא נפיץ במיוחד.

הגדת שיק, עמוד ארבעה בנים. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)
הגדת שיק, עמוד ארבעה בנים. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)

שיק סיים את ההגדה שלו בפולין ב-1936 וחיפש לה מו"ל באירופה. התכנים האנטי-נאציים המובהקים שהיא כללה, כמו למשל ההשוואה בין היטלר לפרעה, היקשו עליו למצוא מו"ל, והוא נאלץ לעדן אותם. הוא הוריד את צלבי הקרס מזרועות המצרים שרדו בעבדים היהודים, אך השאיר את השפם של היטלר על הבן הרשע במדרש ארבעת הבנים.

ההיסטוריון היהודי-בריטי ססיל רות, שגם הוא יצא נגד הנאצים בחריפות, ערך את ההגדה של שיק, תרגם אותה לאנגלית והוסיף לה פתח דבר, בה הסביר, בין היתר, את אחד ההבדלים בין "הגדת שיק" להגדות אחרות. בעוד במרבית ההגדות הטקסט והאיור דרים זה לצד זה, אצל שיק הקליגרפיה, האיור, העיטור והנרטיב הם יחידה הרמונית אחת.

בסופו של דבר הוקמה בלונדון הוצאה לאור חדשה בשם Beaconsfield Press במיוחד על מנת להוציא יצירה זו. האמן עבר להתגורר בלונדון על מנת לפקח על התהליך המורכב וב-1940 פורסמה "הגדת שיק" לראשונה, כאשר מול כל עמוד טקסט בעברית מופיע תרגום לאנגלית. מהמהדורה המקורית הודפסו בסך הכל 240 עותקים, אשר נמכרו ב-500 דולר לעותק – סכום עתק לזמנו.

משפחה יהודית בליל הסדר, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)
משפחה יהודית בליל הסדר, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)

באנגליה "הגדת שיק" עוררה התלהבות מידית. מוסף הספרים של עיתון "הטיימס" הלונדוני התפעם והגדיר אותה בתור אחד מהספרים היפים ביותר שבני אדם יצרו. שיק הקדיש את הגדתו לג'ורג' השישי, שהיה מלך הממלכה המאוחדת באותה תקופה. המלך ג'ורג' השישי התנגד לנאצים ואומרים ש"הגדת שיק" היתה יקרה במיוחד ללבו.

בסוף אותה שנה היגר שיק לארצות הברית והשתקע בעיירה ניו כנען שבקונטיקט. בארצות הברית המשיך בפעילותו האמנותית. בזמן שאימו ואחיו נספו בשואה, שיק הפיץ דעות אנטי-נאציות הרחק מאירופה. ממושבו בארצות הברית פרסם בזמן המלחמה ספרים ושלל קריקטורות בהן לעג לנאצים ולמדינות הציר – קריקטורות שזכו לפופולריות רבה באמריקה. אחרי המלחמה נהיה שיק ציוני נלהב, דבר שהתבטא כמובן גם באמנותו. הוא אייר את מגילת העצמאות, ואת בולי מועדים לשמחה של שנת תשי"א, אך נשאר להתגורר בקונטיקט עד סוף חייו. את מותו בטרם את, בגיל 57, מייחסים בין היתר לחקירה הקשה שעבר בימי המקארתיזם, אז נחשד, כמו אינספור אחרים, לשיתוף פעולה עם הקומוניסטים.

משה בתיבה, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)
משה בתיבה, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)

ב-1956 – חמש שנים לאחר מותו של האמן – יצאה לראשונה מהדורה ישראלית של "הגדת שיק", בהוצאה משותפת של הוצאות הספרים מסדה ומגן. בעיתון "הצפה" סקרו בזמנו את מסיבת העיתונאים שנערכה לכבוד פרסום ההגדה במועדון העיתונות בתל אביב, בה נשאו דברים הפרופסור יהושע גוטמן ז"ל והח"כ אליהו משה גניחובסקי ז"ל. באותה כתבה שיבחו את ההוצאה העברית שהודפסה בבית הדפוס של האנצקלופדיה העברית ברמת גן, תוך "שמירה מעולה על היופי וההידור של המהדורה הלונדונית המקורית. כריכתה מהודרת ועשויה קטיפה מיוחדת וכולה נתונה בתוך תיבת פאר עם אורנמנטיקה של זהב טהור המסמלת את כוסו של אליהו". מאז ועד היום יצאו עוד כמה מהדורות עבריות של "הגדת שיק", וגם מחוץ לישראל היא הודפסה שוב ושוב.

את הקרדיט לתחייה שחווה אמנותו של ארתור שיק בשנים האחרונות צריך לתת לסוחר אמנות אמריקאי-יהודי ורב בדימוס בשם אירווין אונגר, שנחשב למומחה העולמי מספר אחד לאמנותו של שיק. ב-2008 יצאה מהדורה חדשה של ההגדה בעריכתו של אונגר, עם תרגום וביאור חדש מאת התיאולוג והרב המנוח ביירון שרווין. ההוצאה היוקרתית פורסמה במספר פורמטים, כגון "מהדורת דלוקס" העולה 8,800 דולר ו"מהדרות פרמייר" העולה 18,000 דולר. וזה עוד כלום לעומת הסכומים שמוציאים אספני יודאיקה על עותק של ההוצאה הראשונה של הספר.

צלחת הסדר, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)
צלחת הסדר, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)

 

עותקים מקוריים של "הגדת שיק" ניתן היום למצוא באתרי מכירות פומביות של חפצי אמנות כגון סותביס וכריסטי'ס, שם שווי הגדה כזו מוערך בעשרות אלפי דולרים. ב-2006, לדוגמה, נמכר בכריסטי'ס עותק המודפס על קלף וחתום על ידי שיק וססיל רות (אחד מתוך מהדורה מוגבלת של 125 עותקים שנמכרו בבריטניה) ב-54,000 דולר. ב-2015 נמכר באותו בית מכירות פומביות עותק קלף במהדורה מוגבלת, אך לא חתום מכיוון שזה עותק שהיה שייך לשיק עצמו, ב-22,500 בדולר.

אך כמובן שלא חייבים לשבור תכנית חסכון על מנת להתמוגג בליל הסדר מההגדה המרגשת והיפהפיה של ארתור שיק. אפשר בימינו למצוא מהדורות צנועות יותר של אותה הגדה, במחיר השווה לכל נפש. חג שמח!

כוס אליהו, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)
כוס אליהו, הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)

 

הקדשה למלך ג'ורג' השישי של הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)
הקדשה למלך ג'ורג' השישי של הגדת שיק. (איגוד ארתור שיק, צילום: ארדון בר חמא)

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב