אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

מי יציל את המצב? גוי של שבת

מספרים שכשהגנרל קולין פאוול ביקר בישראל ונפגש עם ראש הממשלה דאז יצחק שמיר (בשנת 1993), הוא הפתיע את שמיר במילים "מיר קענען רעדן יידיש" (אנחנו יכולים לדבר ביידיש). פאוול, בנם של מהגרים מג'מייקה שנולד בהארלם וגדל בדרום ברונקס בניו יורק, לא למד יידיש בביתו כמובן, אלא קלט אותה מקשריו עם השכנים היהודים, בין היתר כשמילא את התפקיד הנכבד – "גוי של שבת".

ההלכה היהודית נותנת הנחיות והגבלות ברורות לגבי השבת, יום המנוחה המסורתי, שמטרתן להדגיש את ייחודו של היום ולהעצים את תחושת הקדושה והמנוחה. שומרי המצוות האדוקים משקיעים מאמצים לוודא שהכל מוכן מראש: האוכל (כי אסור לבשל בשבת), התאורה והחימום (כי אסור להשתמש בחשמל), וכל מה שיבטיח שבת אשר מוקדשת לתפילה, למשפחה, לחברים ולימוד. אבל במקרה ששוכחים להדליק אור נחוץ, מכבים את תנור החימום בטעות או המזגן מתקלקל ביום חם, עלול היום הקדוש להפוך ליום של סבל ותסכול, במקום עונג שבת. מי יוכל אז להציל את המצב? גוי של שבת, כמובן.

אם בהדלקת נרות שבת, ניו יורק, ארה"ב שנות 1950. צילום: הרברט זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד
אם בהדלקת נרות שבת, ניו יורק, ארה"ב שנות 1950. צילום: הרברט זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד

גוי של שבת הוא לא-יהודי שאפשר לבקש ממנו לבצע במשך השבת מטלות שאסור ליהודי לבצע בשבת. מדובר במין תחבולה שנויה במחלוקת, שכן לפי ההלכה אסור לבקש במפורש מגוי לבצע מטלות שאסורות בשבת. לכן, גם אלה שמצדדים בשיטה, צריכים לשטוח את בקשתם בנוסח ברור אך מרומז. ועם כל זאת, עשוי הגוי של שבת להיות חלק בלתי נפרד מחווית השבת.

אין כישורים מיוחדים לתפקיד: צריך להיות גוי, דרושים שכנים שומרי שבת ונחוצה נכונות לסייע להם בעת הצורך. כל אחד יכול להיות גוי של שבת אבל כמה מהם ראוים לציון מיוחד: למשל, אלביס פרסלי, המלך בכבודו ובעצמו, היה גוי של שבת של השכנים מלמעלה, הרב אלפרד וג'נט פרוכטר, כשהיה נער בממפיס, טנסי. הפרוכטרים סייעו לפרסלים עם החשבונות מדי פעם, ואפילו השאילו לאלביס את הפטיפון שלהם למשך הקיץ. אלביס מצדו היה גוי של שבת מזדמן של הפרוכטרים. אחרי שהם עברו משם, וכשאלביס כבר הוכתר למלך הרוקנרול, הם באו להופעה שלו ונפגשו, ואלביס הציג את אלפרד בתור "הרבי שלי".

צילומים ופוסטרים של אלוויס פרסלי, שנות ה-1960 צילום: לני זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד
צילומים ופוסטרים של אלוויס פרסלי, שנות ה-1960 צילום: לני זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד

עוד כמה גויי שבת ידועים: הקומיקאי ומנחה "דה טונייט שואו" לשעבר, ג'יי לנו, נהג ללכת לשכניו היהודים בשבת ולהדליק ולכבות בשבילם מכשירים. בתמורה, השכנים עזרו לו עם סידורים לחג המולד; שופט בית המשפט העליון ת'רגוד מרשל היה בנעוריו גוי של שבת בבלטימור. אפילו הנשיאים הארי טרומן וברק אובמה סיפרו שהיו גוי של שבת ועזרו לחברים ולעמיתים יהודים לשמור שבת. אובמה אפילו הציע לפתוח דלת אוטומטית לעמיתו בשבת.

לא פעם, קהילות דתיות ואתניות שונות מנהלות את חייהן בנפרד לגמרי. שיטת הגוי של שבת היא הזדמנות ליהודים ולגויים לחצות את ההפרדה, להיפגש וללמוד להכיר זה את זה קצת יותר. לחלק מהמפגשים האלה עשויות להיות השלכות ארוכות טווח. מריו קואומו, למשל, שכיהן כמושל ניו יורק במשך 12 שנה, סיפר לא פעם כיצד החוויה שלו בתור גוי של שבת בקווינס חידדה אצלו את הרגישות לצרכיהן של קהילות דתיות ואת הבנת הדרכים שבהן הרשויות יכולות לסייע להן. בתקופת השואה האדריכל והמעצב התעשייתי יאפ פנראט היה גוי של שבת לשכניו באמסטרדם ואחר כך, בזמן מלחמת העולם השנייה, הכין ליהודים מסמכים מזוייפים שאיפשרו להם להתחזות לפועלי בניין ולהימלט בבטחה, ובכך הציל את חייהם של יותר מ- 400 בני אדם.

הקשר הזה אמנם נראה חד צדדי, שכן הגוי משחק תפקיד מכריע עבור שכניו, אך האינטראקציה ומערכת היחסים שנרקמת בין היהודים לגויים משפיעות באופן משמעותי על שני הצדדים. בעזרתו של גוי השבת, נהפכת השבת ליותר מיום מנוחה רק לעם היהודי, אלא נהיית גם ליום שבו בעיות נפתרות, חברויות נוצרות, וכוכב לעתיד אף עשוי לזכות במעריציו הראשונים.

קבלת שבת בבית ספר יהודי בפנמה סיטי, פנמה 1983. צילום: מלכה בסן, פנמה. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות מלכה בסן
קבלת שבת בבית ספר יהודי בפנמה סיטי, פנמה 1983. צילום: מלכה בסן, פנמה. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות מלכה בסן

 

מאת רחל דרוק

(מאנגלית: דנה פז פרינס)

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב