אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

מנוכל יהודי קטן לגנרל סיני גדול: סיפורו הלא ייאמן של מוריס "שני אקדחים" כהן

זה החומר ממנו עשויות אגדות: סיפורו המוזר של מוריס "שני-אקדחים" כהן – מהגר יהודי עני שהפך בטוויסט מטורף במיוחד של ההיסטוריה לגנרל סיני. למרות נטייתו של הגיבור הראשי להפרזות וקישוטים, ידוע לנו שלפחות חלק מההתרחשויות קרו באמת.

גיבורנו נולד ב-1887 כאברהם מוישה מיאלצ'ין למשפחה יהודית בפולין. כשהיה בן שנתיים המשפחה עברה לאנגליה ושינתה את שמה לכהן. אברהם היה למוריס. הוא גדל במזרח לונדון, נמשך אל חיי הרחוב ומהר מאד התחיל להסתבך בצרות. בגיל 12 נעצר בעוון כייסות ונשלח לבית הספר התעשייתי הייס, מוסד חינוכי לחינוך נערים יהודים סוררים. כשהשתחרר משם, ב-1905, שלחה אותו משפחתו לקנדה, בתקווה שהחיים בעולם החדש יועילו לו.

ההתחלה היתה צנועה: מוריס עבד כפועל בחווה בססקצ'ואן, שם גם למד לירות באקדח. אחר כך עזב ונדד כמה שנים באזורי מערב קנדה והתפרנס ממעשי נוכלות והימורים. הוא נעצר לא פעם, אבל בין לבין מצא בכל זאת זמן לטפח קריירה שנייה כסוכן נדל"ן מצליח.

עטיפת ספר ביוגרפי על אודות מוריס כהן מאת צ'רלס דרייג', 1954

במהלך קריירת הניצול שלו התיידד עם כמה גולים סינים שעבדו בחברת הרכבות שסללה את המסילה הפאסיפית של קנדה. באותה תקופה נפוצו בקנדה לא מעט רגשות עוינים כלפי הסינים אבל כהן דווקא הסתדר איתם מצוין, כנראה מאחר שלא רחש רגש נאמנות מיוחד לאף אחד ולשום דבר. אחרי שהציל מסעדן סיני משוד בססקטון, ססקצ'ואן – מחזה יוצא דופן ביחסים המקובלים בין האדם הלבן ומהגרי העבודה הסינים באותו זמן – כהן הפך גיבור מקומי בקרב הקהילה הסינית באזור והוא החל להיות מוזמן לפגישות סודיות של המחתרת המהפכנית טונגמנגואי – החזית הסינית המהפכנית שייסד הגולה בזמנו סון יאט-צן בטוקיו, יפן ומטרתה שחרור סין מעול האימפריאליזם.

בינתיים, כהן המשיך אל אדמונטון, שם עבד בעסקי נדל"ן ובאופן מפתיע – גם בשירות הציבורי. הוא לחם על אדמת אירופה במלחמת העולם הראשונה במסגרת חיל המשלוח הקנדי וכשזו הסתיימה, חזר לקנדה, אשר כבר נמצאה במשבר כלכלי ושוק הנדל"ן הפורח שעזב – התמוטט. ב-1922 ניצל את קשריו בשני הצדדים הרלוונטיים כדי לנסוע לסין ולנהל משא ומתן בין סון יאט-צן לבין חברות הרכבות של צפון קנדה ובמהרה התארגן על ג'וב חדש כשומר ראשו של סון והפך למקורב ואיש סודו, תוך כדי שהוא גם מאמן את צבאו הקטן של סון בלחימה בקרב מגע ושימוש באקדח.

נוכחותו בפמליה של סון היתה בולטת והוא זכה לתשומת לב ועניין רב. אחרי שזרועו נפגעה מכדור במהלך אחד הקרבות, כהן החל לשאת עמו אקדח נוסף, מה שזיכה אותו בכינוי "Two-Gun-Cohen" מצד אנשי הקהילה המערבית בסין, שליווה אותו עד סוף ימיו. הסינים קראו לו מא-קון.

חוואים יהודים בססקצ'ואן, מערב קנדה, 1906 (מתוך תערוכת בית התפוצות: "חקלאים יהודים בעת החדשה 1983)

כהן לא היה היהודי היחיד בחבורה. המתורגמן הרוסי של סון, גם הוא איש סוד קרוב, ענה לשם משה שוורצברג, נמלט מאימת המהפכה הקומוניסטית הטרייה בברית המועצות. השניים דיברו ביניהם כנראה ביידיש. כהן נהיה לחבר בולט בקהילה היהודית המקומית, ואפילו הצליח לשכנע את סון לתמוך בתנועה הציונית הצעירה. הבוס סון שלח מכתב תמיכה ששיבח את המטרה "להשיב לעמכם הנהדר והעתיק שתרם כה רבות לאנושות את עטרתו".

סון מת מסרטן ב-1925, וכהן עבר לעבוד תחת בוסים אחרים במנהיגות הפוליטית והצבאית של דרום סין: מפלגת הקוומינטנג, הקומוניסטים, בני משפחתו של סון ואנשי צבא שונים. בשלב מסוים הוא אפילו שירת בתור גנרל, דרגה מקבילה לאלוף, למרות שמעולם לא באמת פיקד על חיילים ובעצם המציא לעצמו כמה שנים קודם לכן.

אחרי פלישת יפן לסין במסגרת מלחמת יפן-סין השנייה ב-1937, כהן המשיך בעסקים כרגיל, ביצע כמה עסקאות נשק, נכנס לעוד הרפתקאות עסקיות, וגם התחיל לספק מידע לסוכנות הריגול הבריטית. כהן שהה בהונג קונג כשהיפנים פלשו למושבה הבריטית ב-1941 ועזר לאלמנתו של סון ולאחותה להימלט. הוא נשאר בהונג קונג להילחם, אך זמן קצר אחר כך היפנים עצרו אותו והוא נשלח למחנה המעצר סטנלי, שם עונה קשות, עד ששוחרר בעסקת שבויים ב-1943 ונשלח בחזרה לקנדה.

סון יאט-צן, שנות ה-1910

מוריס כהן התיישב במונטריאול, שם נשא לאישה את ג'ודית קלרק, מנהלת חנות בגדים מצליחה. הודות לקשרים הארוכים שלו עם סין, הותר לו לנסוע לטייואן וגם לסין הקומוניסטית. הוא גם שימר כל השנים ידידות קרובה עם סונג צ'ינג-לינג, אלמנתו של מעסיקו המנוח, סון.

בביקוריו בסין, שנועדו לכאורה לעסקי השקעות בין-לאומיים, בילה למעשה את כל זמנו בישיבה בטרקליני בתי מלון, כשהוא משעשע את כל מי שמוכן לשמוע בסיפורים על מעלליו, ומתענג על כל טיפה של תשומת לב. מסעותיו הרבים ועלילותיו בהם פגעו לבסוף בחיי הנישואין שלו וב-1956 מוריס וג'ודית התגרשו. כהן חזר לאנגליה ועבר לגור עם אחת מאחיותיו. את שארית ימיו בילה בסלפורד, מוקף באחיו ואחייניו.

באמצעות אקט יוצא דופן של תושיה מילא כהן גם תפקיד קטן בהקמת מדינת ישראל, שכן ניצל את המכתב ההוא של סון ושכנע בעזרתו את נציג סין באו"ם להימנע בהצבעה על תכנית החלוקה, במקום שיצביע נגד, על פי כוונתו המקורית.

ביקורו האחרון של כהן בסין, כיועץ לחברות בתחומי מנועי מטוסים, היה בסוף שנות ה-1960. הוא נפטר ב-1970 ונקבר במנצ'סטר. בהלווייתו השתתפו נציגים רשמיים גם של הרפובליקה העממית של סין וגם מטאיוואן. על מצבתו חקוקים דברים בשלוש שפות: אנגלית, עברית וסינית.

"ג'נרל" מוריס כהן בחברת שר החוץ של ממשלת סי, שנגחאי, שנות ה-1940 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות יהודית הסר בן אליעזר)

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב