במשך יותר מ-50 שנה עיטר את קיר סלון דירתם של מקס פוקס ואשתו נעמי, באפר איסט סייד, ניו-יורק, צילום ממוסגר בו נראה חייל אמריקאי עטוף בטלית, מתפלל בפני קבוצת חיילי בעלות הברית, בלב שדה שומם, מול חורבות בית כנסת עתיק. את הצילום משלים כתב NBC שמושיט מיקרופון לפני החייל. מאחור מציצים ענני מלחמה שחורים.
כשבנותיו של מקס פוקס, החייל מהתמונה, ביקשו ממנו שיספר להן על הצילום, הוא נהג להתחמק בתירוצים שונים, בדיוק כפי שנהג להתחמק כשהן ביקשו ממנו למשש את הרסיסים בחזהו, מזכרת חיה מאותו יום היסטורי, ה"D-DAY", בו פלשו בעלות הברית לנורמנדי.
בהיסטוריה של העולם החופשי יום הפלישה לנורמנדי היה היום בו הכוכבים התחילו להסתדר עבור בעלות הברית במלחמתם נגד הנאצים. אולם בהיסטוריה האישית של מקס פוקס זה היה יום טראומטי. מקס היה חייל בדיוויזיית החי"ר האמריקאית הראשונה שנחתה על חוף אומהה – הגזרה המדממת ביותר של המבצע. "המראות היו מזעזעים", סיפר לימים בראיון לניו יורק טיימס, "גפיים מתעופפות באוויר, שריקות כדורים ליד האוזן, ועל החוף רבבות גופות מוטלות על החול".
אחרי המלחמה המחזות הקשים אירחו למקס חברה מידי לילה, ובמשך שנים ארוכות הוא סבל מסיוטים כרוניים שמיררו את חייו. מקס עשה ככל יכולתו להדחיק את יום הפלישה. זו הסיבה שסירב לדבר על המלחמה עם בנותיו. זו גם הסיבה שבחר להצניע את הסיפור המרגש שהסתתר מאחורי הצילום ההיסטורי שקישט את סלון דירתו.
מרדכי (מקס) פוקס נולד ב- 10 בפברואר 1922 בעיר ז'שוב בפולין, בנם של שעיה וטישה פוקס. בשנת 1934, שנה לאחר עלייתו של היטלר לשלטון ורדיפת היהודים החלה להחמיר עם כל יום שעובר, היגרו הוריו של מקס לאמריקה, שם הם השתקעו בלואר איסט סייד, הרחם הניו-יורקי ממנו בקעה יהדות אמריקה.
מקס, שהיה בן 12 כשחצה את שערי אליס איילנד, נמשך מגיל צעיר לחזנות ונהג לעמוד לפני תיבת החזן בבית הכנסת, כדי ללמוד את תורת השירה הדתית מפי המקור. ואז הגיעה המלחמה. בגיל 22, בעודו מתכונן לקראת לימודים במכון לחזנות, מקס התגייס לצבא ושובץ לדיוויזיה האמריקאית הראשונה. כעבור מספר שבועות מצא את עצמו בשדות הקטל של נורמנדי, שם ספג פגיעה של רסיסים בבטן ובחזה, שלא מנעה ממנו להמשיך להילחם עם חבריו לחטיבה.
כארבעה חודשים לאחר הפלישה לנורמנדי, כבשה החטיבה של מקס פוקס את אאכן, העיר המערבית ביותר בגרמניה, והראשונה שנפלה בידי הכוחות האמריקאים. הרייך השלישי היה כבר על אדי הדלק האחרונים, אבל חיילי הורמאכט המשיכו להילחם בקרב עקוב מדם שגבה מחיר כבד מהאמריקאים.
והנה, בלב המאפליה, לקראת תום הקרב, מצאו את עצמם מקס ו-50 לוחמים יהודים נוספים מהחטיבה, ניצבים מול חורבותיו של בית כנסת עתיק בעיר, שנבנה ב-1862 ונהרס כליל ב"ליל הבדולח". רצה הגורל ובאותו זמן היה בעיר צוות של ה-NBC .
"אנו מביאים לכם כעת שידור מיוחד בעל משמעות היסטורית", הכריז בהתרגשות ג'יימס קאסידי, כתב הרדיו של NBC, "תפילה יהודית פומבית ראשונה שמשודרת מגרמניה מאז עלייתו לשלטון של היטלר". וכך, בזמן שהדי הפיצוצים עדיין נשמעים ברקע, מקס פצח בתפילה ספונטנית, מול חורבותיו של בית הכנסת העתיק של אאכן, על אדמתה של גרמניה המשוחררת.
הוא בחר בשני מזמורים מוכרים: "אין כאלוהינו" ו-"יגדל אלוהים חי", כי הניח שחבריו לנשק יודעים אותם בעל פה. לימים סיפר מה חלף בראשו ובראשם של אותם לוחמים יהודים בצבא השחרור של בעלות הברית, שידעו כבר על הזוועות שמתחוללות במזרח, בזמן ששרו את הפסוק "מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ/בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ".
"העיניים של כולנו דמעו", סיפר, "רבים מבני משפחתי בפולין נספו בשואה. הבטתי על החברים שלי, החיילים היהודים שהתאספו בשדה השומם מול בית הכנסת העתיק. לא היה שם אחד שלא איבד קרוב משפחה שנחנק בתאי הגזים או נרצח במחנות ההשמדה. הייתה שם שמחה גדולה, אבל גם זעם גדול".
"התפילה באאכן", כפי שכונתה לימים, הייתה רגע מרגש וסימבולי במיוחד של התרוממות רוח, שהגיע לאוזניים של מיליוני אמריקאים ויהודים ברחבי העולם, וה-29 באוקטובר 1944, היום בו נערכה התפילה, הפך לתאריך משמעותי בהיסטוריה של NBC.
האזינו: שידור הרדיו המיוחד כפי ששודר ברדיו NBC ב-29 באוקטובר 1944
אחרי המלחמה מקס פוקס הפך לחזן מבוקש בקהילה היהודית של ניו-יורק, והתפרנס כמלטש יהלומים. הזמן חלף וגם התפילה באאכן נשכחה. כאמור, מקס, שסבל מסיוטים מאותו יום ארור בנורמנדי העדיף להשאיר את העבר מאחוריו. אלא שיום אחד, בתו, אסתר, קראה ראיון עם ג'יימס קאסידי, הכתב שהקליט את התפילה, שסיפר על האירוע המרגש שהוא סיקר באאכן לקראת תום מלחמת העולם השנייה. אסתר מיד שאלה את אביה אם הצילום הממוסגר בדירה קשור לריאיון. "כן, זו התפילה ששודרה ברדיו" ענה לה באגביות.
הבת שכנעה את אביה להיחשף, ולספר לעולם שהוא החזן-חייל שהוביל את התפילה המפורסמת באאכן. אבל מקס העדיף להישאר אנונימי. רק בשנת 2009, כשהוא כבר בן 87, מקס הסכים לבקשת הוועד היהודי האמריקאי (AJC) לחזור לאותו יום בשנת 1944 ולספר את סיפורו, שם שיתף לראשונה בחייו את חוויותיו מאותו יום היסטורי.
מקס פוקס הלך לעולמו ביוני 2018, 74 שנים בדיוק אחרי הפלישה לנורמנדי והוא בן 96. במוזיאון העם היהודי החדש, שייפתח בקרוב, מוצגת הדיסקית הצבאית שלו כלוחם בדיוויזיית החי"ר הראשונה של צבא בעלות הברית, לצד סיפורו.
