אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ – 8 יהודים שבאמת חייבים לבקש סליחה

היהודים תרמו רבות לאנושות – במדע, באמנות ובתרבות. אך בפרוס יום הכיפורים תשע"ח וברוח הסליחות, בואו ניזכר ביהודים הנודעים לשמצה – הפושעים היהודים הגדולים בכל הזמנים.

ארנולד "המוח" רוטשטיין

source: https://alchetron.com
source: https://alchetron.com

ארנולד רוטשטיין, שכונה "המוח", היה פושע, נוכל, איש עסקים והימורים, ודמות מפתח בעולם המאפיה היהודי בניו יורק. רוטשטיין נודע כמי שהחדיר לספורט המקצועי שחיתות ומרמה, כולל קשירת קשר למכור את אליפות העולם בבייסבול של 1919. אחיו הגדול, להבדיל, למד לימודי הסמכה לרבנות.

בנג'מין "באגסי" סיגל

 

source: Wikipedia Commons​
source: Wikipedia Commons​

בנג'מין "באגסי" סיגל היה מאפיונר יהודי אמריקאי. הוא נודע כאחד הפושעים הנתעבים והמאיימים של זמנו. תיארו אותו כיפה תואר וכריזמטי, והוא נחשב לגנגסטר הידוען הראשון. סיגל היה הכוח המניע מאחורי פיתוחה של "הסטריפ" (רצועת הקזינו) בלאס וגאס. השפעתו, בדומה לזו של חברו מאיר לנסקי, חרגה מחוץ למאפיה היהודית, וניכרה היטב גם בעסקי המאפיה האיטלקית-יהודית ובסינדיקט הפשע האיטלקי-יהודי.

ג'וזף "דוק" סטיישר

 

ג'וסף סטיישר (כינויים נוספים: דוק סטיישר, ג'וזף רוזן, דוק הריס ואחרים) עמד בראש סינדיקט פשע יהודי. יחד עם מאיר לנסקי יזם כינוס של ראשי הפשע המאורגן במלון פרנקוניה, צעד שלימים הוביל לאיחוד המאפיה היהודית והאיטלקית לארגון ארצי. סטיישר ניהל את עסקי ההימורים בחוף המערבי ובקריביים עבור לנסקי בשנות ה- 1930. הוא נהיה לשותף שקט באולפני קולומביה בסוף אותו עשור, ומאוחר יותר פיקח על ההימורים בלאס וגאס, ובייחוד בבתי הקזינו "פרמונט" ו"סנדס".

ג'ק "ספוט" קומר

 

source: https://blackcablondon.net
source: https://blackcablondon.net

ג'ק "ספוט" קומר היה מאפיונר אנגלי. נולד בשם ג'ייקוב קולמור במייל אנד, לונדון, הבן הצעיר במשפחה של ארבעה ילדים. אביו היה מפעיל מכונות תפירה שעבר ללונדון עם משפחתו מלודז', פולין בשנת 1903. בגיל שבע ג'ק הצטרף למאפיה הראשונה שלו, כנופיה של ילדים מהצד היהודי של רחוב מירדל שלחמו ביריביהם הקתולים מעבר לרחוב. "ספוט" קומר סיפר שהשתתף בקרב רחוב כייבל ולטענתו, הוא וחבורתו פרצו לתוך קהל הפשיסטים ופצעו רבים ככל שיכלו, וגם שוטרים.

כנופיית יואניד

 

​source: politisti.ro
​source: politisti.ro

ה"בנדה יואניד", שפעלה ברומניה הקומוניסטית, כללה חמישה חברים ובראשם אלכסנדרו ופאול יואניד. ב- 28 ביולי 1959 ביצעו חברי הכנופיה את שוד הבנק המפורסם ביותר שאי פעם התרחש במדינה קומוניסטית. המשטרה החשאית הרומנית (סקוריטטה) חקרה את הפשע ועצרה את חמישתם במבצע לילי. הם נשפטו בדלתיים סגורות, וכולם – פרט לאישה שביניהם – נידונו למוות. גזר הדין בוצע ב- 1960 בחשאיות ואפילו בני המשפחה לא נכחו. עונשה של מוניקה סביאנו, האישה היחידה בכנופיה, הומתק למאסר עולם משום שהיו לה שני ילדים. בשנת 1964 שוחררה בעזרת אמנסטי כאסירה פוליטית ועלתה לישראל.

הרולד קניגסברג

 

source: The Jersey Journal file photo
source: The Jersey Journal file photo

הרולד קניגסברג ("השי", "קיו") היה רוצח שכיר ידוע, נשפט למאסר עולם על רצח. חיי הפשע הססגוניים שלו תועדו על ידי אחיינו, אריק קניגסברג, במאמר ב"ניו יורקר" ובספר "קשר דם".

מעורבותו הראשונה של קניגסברג בפשע המאורגן היתה במסגרת המאפיה של ניו ג'רזי, תחת הבוס אבנר "לונגי" צווילמן. עד מהירה נהיה לרוצח השכיר היעיל ביותר של הארגון. מתחילת דרכו תואר כ"עושה צרות" וכ"יצור פראי וזדוני בבית של שומרי שבת". אחרי שנלקח תחת חסותו של צווילמן, שכונה כ"אל קפונה של ניו ג'רזי", נהיה קניגסברג לפושע אלים ומעורר אימה בניו ג'רזי ובמנהטן.

מאיר לנסקי

 

​photographer: Al Ravenna
​photographer: Al Ravenna

מאיר לנסקי, "רואה החשבון של המאפיה", היה דמות מפתח בפשע המאורגן. יחד עם שותפו צ'רלס "לאקי" לוציאנו פיתח וגיבש את סינדיקט הפשע הארצי בארצות הברית. באמצעות קשריו עם המאפיה היהודית, לנסקי פיתח אימפריית הימורים עולמית. סיפרו שהיו לו אחוזים בבתי קזינו בווגאס, בקובה, בבהאמה ובלונדון. השפעתו היתה עצומה גם בקרב הארגון האיטלקי והוא מילא תפקיד מכריע בליכודו וביסוסו של העולם התחתון.

 

source: Wikipedia Commons ​
source: Wikipedia Commons ​

ברני מיידוף

ברני מיידוף, ברוקר ואיש עסקים לשעבר, שהורשע בהונאת הכספים הגדולה ביותר שאי פעם נחשפה. הוא הורשע ב- 11 עברות פדרליות והודה ב"הונאת פונזי" בתחילת שנות ה- 1990, פרשה שאלפי משקיעים נפגעו בה בסכומי עתק. מיידוף טען שהתחיל במעשי המרמה בשנות ה- 1990, אולם החוקרים הפדרלים סבורים שתחילתם של המעשים עוד בשנות ה- 1970.

 

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב