על היהודים של הוליווד הכל כבר נכתב ונאמר, אבל הסיפור שלפניכם מאיר פיסת היסטוריה מפתיעה ונחבאת: קבוצת שחקניות יהודיות ששבו בקסמיהן את דמיונו של הקהל ההודי העצום, זה שהפך את תעשיית הקולנוע המקומית, "בוליווד", לגדולה והפעילה בעולם. אחת הסיבות העיקריות לעובדה שאותן נשים בלטו כל כך הייתה הגישה השמרנית של הינדים ומוסלמים בהודו באותה תקופה כלפי נשים בקולנוע. הגיבורות הבאות, אלמוניות עבור רבים כל כך, עשו את זה.
רובי מאיירס
מאיירס נולדה ב-1907 למשפחה יהודית בגדדית. שם הבמה שלה היה סולוצ'אנה. היא כיכבה בסרטים אילמים, ברבים מהם לצדו של דינשו בילימוריה באולפני אימפריאל ובשיא ההצלחה שלה היתה השחקנית הכי מרוויחה בתעשיה. באמצע שנות ה- 1930 הקימה את חברת ההפקה "רובי פיקס". ב- 1973 הוענק לה פרס דאדא דאהב פאלקה, פרס הקולנוע החשוב ביותר בהודו, על מפעל חיים. היא נפטרה ב- 1983.
"נאדירה" (פלורנס חזקיאל נאדירה)
נולדה בשנת 1932 למשפחה יהודית בגדדית. נאדירה מוכרת בעיקר בשל הופעתה בסרטים בשנות ה-1950 וה-1960, ביניהם Aan (1952), Shree 420 (1955), Pakeezah (1972) ו"ג'ולי" (1975), שזיכה אותה בפרס פילמפייר לשחקנית המשנה הטובה ביותר. היא נפטרה בשנת 2006.
אסתר ויקטוריה אברהם
אסתר נולדה בשנת 1916, גם היא למשפחה יהודית בגדדית. לפני שהפכה כוכבת קולנוע הייתה אשת אקדמיה מבריקה, בעלת ששה תארים באמנות מלונדון, והתמנתה למנהלת של תלמוד תורה לבנים. היא התחילה להופיע בשם הבמה פראמילה, כדוגמנית (זכתה בתואר מיס הודו בשנת 1947) ושחקנית, והיתה האישה הראשונה שפעלה כמפיקת קולנוע בתעשיית בוליווד. נפטרה בשנת 2006.
סוזן סולומון
בת למשפחה יהודית מ"בני ישראל", התפרסמה בשמה המוסלמי, פירוזה בגום, ונטתה להסתיר את מוצאה היהודי. היא כיכבה בסרטי בוליווד ומוליווד (תת זרם קולנועי שהתקיים בדרום הודו). שיא הצלחתה היה בשנות ה-1920 וה-1930. השתתפה (יחד עם ארבע שחקניות מפורסמות נוספות) בסרט הדוקומנטרי "שלום בוליווד: הסיפור שלא סופר על היהודים ובוליווד", של הבמאי דני בן משה משנת 2003.
רחל כהן
שם הבמה שלה היה רמאלה דבי. התפרסמה בסרטים ריקטה (1939), Khazanchi (1941) ו Hum Bhi Insaan Hain (1948).
