בלוג

"אפילו אם רמברנדט לא היה יהודי יש למנותו כיהודי של כבוד בשל רגישותו ואהבתו הרבה ליהודים", כתב המשורר הלאומי, חיים נחמן ביאליק בשנת 1932 בהקדמה לספר שחיבר הצייר היהודי לאוניד פסטרנק, על יצירתו של רמברנדט. בהמשך ציין ביאליק כי "גאון ציירים זה השיג באורח פלא את הנשמה העברית ובא עד חקר תכונתה, כאשר לא השיגה שום צייר מן הגויים". ביאליק לא היה המעריץ היחיד של הצייר ההולנדי הדגול. רמברנדט הוא כנראה האמן המוזכר ביותר בספרות העברית. שמו משובץ ברבים מסיפורי עגנון, דמותו שימשה השראה לרב קוק, המשורר ש. שלום חיבר אודותיו שירים ומקאמות, ואפילו אפרים קישון הגדול השתמש בדמותו במחזה[…]

אמריקה בוערת ומבולבלת. בוערת כתוצאה מרצח מתועב, שהוביל למהומות דמים ששחררו החוצה קיטור שנאה בן מאות שנים של אפליית שחורים. ומבולבלת כי רק לפני שלוש שנים וחצי סיים גבר שחור כהונה בת שמונה שנים כאחד הנשיאים הפופולריים בארה"ב, ורק לפני חודש היא סיימה לצפות בסדרה על ילד שחור שהפך לשחקן כדורסל אגדי, אייקון אמריקאי גלובלי, ודמות נערצת על לבנים ושחורים כאחד. ובתוך הקלחת הכאוטית והמבעבעת הזאת, ההבטחה של האבות המייסדים כי "כל בני האדם זכאים לחיים, חירות ושאיפה לאושר" נאלמת בינות לצווחות האנשים שיורקים רעל אחד על רעהו, בעודם חובשים מסכות הגנה על פניהם. לא מחמת הגז המדמיע שמפזרים השוטרים,[…]

בתחילת שנות ה-90, במקביל לכניסת הטלוויזיה המסחרית לחיינו, כמה קופירייטרים יצירתיים במשרדי פרסום שונים קיבלו משימה לפצח את הקשר בין חג השבועות לנתוני המכירות של הלקוחות שלהם – חברות מוצרי החלב – והביאו לנו את הסיפור הבא: לפני 4,000 שנה, בעודם חוצים את מדבר סיני לעבר הארץ המובטחת, סבלו בני ישראל ממחסור חמור בסידן שגרם למגוון מחלות בעצמות, אשר הקשו מאוד על ההליכה במדבר. אלוקים, ששמע את נאקות העם, הוריד מהשמיים מאכל בשם "מן" – תערובת של חיטה ודבש – הידוע בסגולותיו הרפואיות. לצערו, הפתרון לא הועיל ובני ישראל המשיכו לקטר. הביאו לנו חלב עם סידן! הם דרשו. המרירות בקרב[…]

פרדיננד לָסָל, שנולד בגרמניה בשנת 1825, היה הוגה דעות מבריק וכלכלן מחונן שפיתח, בין השאר, את "חוק הברזל של השכר". בקורות חייו מצויים עוד מספר הישגים לא מבוטלים: לָסָל היה מחלוצי רעיון המפלגה המודרנית, מראשוני מנהיגיה של תנועת הפועלים הגרמנית, ואבי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD). אבל לפרדיננד לָסָל הייתה בעיה אחת קטנה שהעיבה על הישגיו. הוא היה נימול. בגרמניה של המאה ה-19 זה היה מעשה בלתי-נסלח. להלן תיאור "משובב לב" משנת 1862 המתייחס למוצאו היהודי של לָסָל: "כעת ברור לגמרי – ויעידו על כך גם צורת ראשו ואופן צמיחת שערו – שהוא (לָסָל) מצאצאי השחורים שליוו את משה בבריחתו ממצרים,[…]

בספטמבר 1950 פנו מספר בכירי מפא"י אל ראש ממשלת ישראל, דוד בן גוריון, והציעו לו לשאת נאום לאומה בקול ישראל. לטענתם, שידור כזה ינחית "מכה קשה לשוק השחור" ויביא לשינוי "המצב הפסיכולוגי" בציבור. כשבכירי מפא"י דיברו על "המצב הפסיכולוגי" של הציבור ועל הצורך "להנחית מכה קשה על השוק השחור", הם התכוונו להשפעת מדיניות הצנע הכלכלית שהונהגה בישראל הצעירה באפריל 1949, בשל הצורך להתמודד עם תועפות ההוצאות הכרוכות בקליטת רבבות עולים מדי חודש, הקמת ובניית צבא ההגנה לישראל וכל שאר הסעיפים התקציביים הכבדים הכרוכים בהקמת מדינה צעירה על רגליה. לפחות בשלב הראשון של הגבלות תקופת הצנע אזרחי ישראל היו ממושמעים וצייתנים[…]

הקהילה היהודית במצרים שגשגה מאמצע המאה ה־19 ועד לשנות ה־1950. שילובה של מצרים במסחר הבינלאומי, בפרט לאחר פתיחתה של תעלת סואץ, שימשה כמוקד משיכה ליהודים רבים אשר התיישבו בארץ זאת, בעיקר בקהיר ובאלכסנדריה, לצד בני הקהילה המקומית הוותיקה. זאת גם התקופה שבה השימוש בשמות משפחה הופך לנפוץ מאד. בדיקה של פירוש ומשמעות שמות המשפחה שהיו נפוצים בקרב יהודי מצרים בעידן המודרני פותחת חלון אל עברן של המשפחות היהודיות ותולדותיהן לפני שהתיישבו במצרים, וזאת משום ששמות המשפחה של בני הקהילה היהודית במצרים משקפים פעמים רבות את מקום מוצאן של המשפחות.  קבוצה גדולה של שמות אופיינית לצאצאים של מגורשי ספרד שהגיעו למצרים[…]

לא רק בימים המטורפים שעוברים עלינו, גם במאה ה-16 תקף את המרחב האיטלקי "נגיף קטלני". מלומדים קתולים הכירו היטב את הפולש. הם "למדו אותו" במשך 1,500 שנים, וידעו לזהות אותו גם ממרחק העולה בהרבה על שני מטר. במשך דורות על גבי דורות, מאב לבן ומאם לבת, הם שמעו את הסיפור המכונן: כיצד חיסל "הנגיף" הערמומי – העם היהודי – את אביהם משיח צדקם הקדמון והותיר אותו מדמם למוות על הצלב. הם אמנם לא הודו בכך, אבל בינם לבין עצמם, אנשי הדת הנוצרים ידעו שהם עצמם מוטציה של אותו "נגיף". למעשה, יהודים התגוררו באיטליה עוד מימי האימפריה הרומית ובשלהי ימי הביניים,[…]

"החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" היה שמו של ארגון מיסיונרי פרוטסטנטי שהוקם בשנת 1809 בלונדון, במטרה לשכנע יהודים להתנצר. המיסיון, שפעל ב-52 מדינות, נחשב למכונת תעמולה משומנת, מאורגנת וחסרת עכבות. בשיאו הפעיל מאות מיסיונרים, שמחציתם לערך היו יהודים מומרים. כסף היה פקטור חשוב במרכזים לטיפולי המרת הדת של המיסיון הנוצרי. קברניטי המיסיון סימנו צעירים וצעירות יהודים מהשכבות העניות כטרף קל לשכנוע. הטקטיקה הייתה להתמקם בריכוזים יהודים מוכי עוני ברחבי העולם, להקים שם בתי ספר, ולפתות את בני הנוער להצטרף למיסיון באמצעות טובות הנאה חומריות. פעילות המיסיון זכתה לביקורת נוקבת על שימושה באמצעי פיתוי נלוזים אלו, שכונו בזלזול "ציד דגים[…]

אחת ההשפעות המרכזיות של תנועת החילון, שהתפשטה במרכז אירופה במפנה המאה ה-19, הייתה הופעתו של תחום דעת חדש, "היסטוריציזם". הופעת ההיסטוריציזם הייתה לא פחות ממהפכה קופרניקאית ביחס אל ההיסטוריה. באבחת קולמוסו של מייסד האסכולה, הפילוסוף הגרמני פרידריך הגל, איבדו גופי הידע של העבר את מרכזיותם כמקור סמכות והפכו למושא מחקר, בדומה לגרמי השמיים וחלקיקי האטום. המסורת הוגלתה מהכנסייה למעבדת המחקר, תבונת הקדמונים הפכה לביבליוגרפיה, והרוח התעוררה יום אחד וגילתה שאזקו אותה ללא הסכמתה למושג חדש, ומעתה היא תופיע לנצח בתור "מדעי הרוח". ההיסטוריוציזם קבע כי האדם הוא נגזרת של האומה אליה הוא משתייך: השפה, התרבות וסך כל התכונות הספציפיות המשותפות[…]