מתניה דגן
"יבוא יום… ונשימתה הקרה של האפלה תיפול בכבדות על העולם. בשעת אימה זו על לוחם יהיה לשלוף חרב בוערת מתוך האש והחרב הזאת תהיה מביאת אור… והוא אשר יאחז בה האפילה תיסוג מפניו". האם נבואה כזו נשמעת לכם כמו נבואת בואו של משיח כלשהו? איזה משיח בדיוק?
ובכן, כשמדובר במשיח, מסתבר שיש לא מעט קווי דמיון בין המיתולוגיה היהודית ובין המיתולוגיה של סדרת הספרים "שיר של אש ושל קרח", או בשמה המוכר יותר – סדרת הלהיט של HBO, משחקי הכס. ביהדות זהו משיח בן דוד שאיש אינו יודע את זהותו ומתי יגיע. במשחקי הכס זהו "הנסיך שהובטח", או "אזור אהאי", שאמור להופיע, כך על פי הנבואה, ולהציל את העולם מהלילה הארוך וממלכת המהלכים הלבנים. בשני המקרים, גם ביהדות וגם במשחקי הכס, איש אינו יודע מיהו בדיוק המושיע ומתי בדיוק יגיע.
הדמיון בין המיתולוגיות בולט כאשר מביטים על מקורו של המשיח ועל השושלת המשפחתית שממנה בא. בתנ"ך מסופר שהשושלת ממנה בא המשיח העתידי מוכתמת בשורה של מעשים לא מוסריים. שושלת שהתחילה ביהודה שהלך לשכב עם זונה והתברר לו שהיא כלתו המיועדת, זו שהייתה נשואה לשני בניו שמתו. בהמשך הדורות, צאצאו של יהודה – בועז – שוכב באסם כשלפתע ובאישון לילה רות המואבייה באה לשכב לידו. הוא לא מתנגד ורק בהמשך היחסים ביניהם ממוסדים. הלאה – דוד המלך חומד אשת איש בזמן שהיא מתרחצת על הגג. על מנת שיוכל לקחת אותה לעצמו הוא שולח את בעלה למות בקרב באקט ציני במיוחד. שלמה המלך, בנו של דוד, לא מתאפק ולוקח לו מאות נשים, ביניהן נעמה העמונית שממנה ממשיכה השושלת שלו. אם כבר הזכרנו את מואב ועמון, שהיו חלק ממשפחת המלוכה, הם באו לעולם אחרי שבנות לוט שכבו בסתר עם אביהן והרו לו.
בקיצור, המשיח שיגאל את ישראל והעולם הוא נצר למשפחה שקופת שרצים בעברה. ומה קורה בעולם של משחקי הכס? מהיכן מגיע "אזור אהאי"?
ובכן, העניין הוא שעדיין לא ידוע לנו מיהו "אזור אהאי", לא הסדרה ולא הספרים הביאו אותנו לגילוי של הנסיך אשר הובטח. מעריצי הסדרה פיתחו תיאוריות רבות במהלך השנים בנוגע לזהותו האפשריות של הנסיך אשר הובטח, אפשר לומר כעת (רגע לפני הפרק האחרון של הסדרה) שרוב החיצים מצביעים על ג'ון סנואו כמועמד הטוב ביותר לתפקיד. יש גם מי שמצביעים על דאינריז טארגריאן כאפשרות ראויה, אבל אנחנו נשארים עם ג'ון. בינתיים.
בין אם ג'ון הוא הנסיך המובטח ובין אם דאני היא שהובטחה, שניהם נצר למשפחת טארגריאן, משפחה שגם היא, כמו שבט יהודה, לא הצטיינה בהתחמקות מסקנדלים. ידוע שטארגריאן מתחתנים זה עם זה על מנת לשמור על הדם המשפחתי ונישואים בין אחים הם עניין שבשגרה. ההיסטוריה המשפחתית מלאה בבגידות ומרידות זה בזה במהלך 300 השנים בהן המשפחה שלטה בשבע הממלכות. דוגמה בולטת למעשים כאלה היא המלך אאריז, שניסה לשרוף את המתנגדים לו ובכלל את כל עיר הבירה, על כך קיבל את הכינוי "המלך המטורף". בנוסף, ראיגר, אחיה הגדול של דאינריז, העדיף מישהי אחרת על אשתו, נטש את האחרונה וחטף את האחרת מארוסה המיועד. לימים התברר לנו שבעצם הוא לא אנס אותה אלא הם התחתנו מאהבה בסתר, אף שראיגר היה נשוי. ג'ון סנואו בעצמו חי כל חייו בידיעה שהוא ממזר לא רצוי של נד סטארק. מרוב תסכול הוא התנדב לחיים של בדידות במדי משמר הלילה וגם שם לא ליקק דבש.
כלומר, חייו של ג'ון סנואו ואבותיו רחוקים מלהיות זוהרים ומלאי שאר רוח, כפי שהיינו מצפים מחייו של מי שיהיה, לכאורה, הנסיך המובטח. אם כן, גם ביהדות וגם במשחקי הכס, המספר מעדיף להחביא את ניצוץ התקווה של העולם תחת מעטה עבה של מעשים מפוקפקים והיסטוריה משפחתית רקובה.
ובכלל, עוד נקודה משותפת לשתי המיתולוגיות היא החיבה היתרה שמשפחה מסוימת מקבלת על פני משפחות אחרות. בתנ"ך, למשל, שבט יהודה מועדף על שאר השבטים באופן קבוע: מקבל את הבכורה אף שהוא הבן הרביעי בלבד – למרות כל החטאים במהלך הדורות, עדיין יהודה נשארים המלכים. דוד המלך מתעלל בשאול, לוקח נשים על ימין ועל שמאל, דואג להרוג את אוריה החתי כדי להתחתן עם בת שבע ועדיין נשאר הבן המועדף. יתרה מזאת, דווקא מבת שבע מגיע היורש שלו. בזמן שממלכת ישראל עוברת מיד ליד, ממשפחה למשפחה, משפחת יהודה נותרת פריבילגית.
בצד של משחקי הכס, נראה שהסופר חש חיבה יתרה למשפחת טארגריאן. רק 300 שנה שולטת המשפחה בווסטרוז ומשום מה ברור לכל אחד בשבע הממלכות שהשלטון שייך לטארגריאן בזכות. הדרקונים כבר מזמן אינם והמלכים רק יותר מטורללים ובכל זאת איש אינו מעלה על דעתו אפשרות לשלטון אחר כל עוד יש טארגריאן בחיים.
נראה שהמרד של רוברט בראת'יאון דומה, אם כך, למרד ירבעם בן נבט במלכות יהודה. המלך רחבעם מעלה מיסים ומתעמר בעם והנה מגיע מישהו שנראה אצילי יותר מהמלך, מישהו שנראה גיבור של העם שיציל את העם ממלכותו של מלך מטורף. העם הלך עם ירבעם, לפחות ברובו, אבל זו הייתה הבטחת שווא שלא החזיקה מעמד יותר מדור אחד. כבר בדור הבא הממלכה עברה למשפחה אחרת. גם בניו של רוברט לא שרדו כמלכים והשושלת של בראת'יאון נגמרה לפני שהתחילה.
יתרה מזאת, אחרי מותו של רוברט צצים לא מעט מלכים בעיני עצמם – רוב סטראק, סטאניס בראת'יאון, רנלי בראת'יאון, באילון גרייג'וי – כל אחד מהם מאמין כי הוא המלך האמיתי. דבר כזה לא היה לטארגריאן. במקרה שלהם, איכשהו המלוכה פשוט מגיעה להם. ממש כמו שבט יהודה.