אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

ד"ר פריץ ומיסטר הבר: אור וחושך באיש אחד

יחלפו כמעט אלפיים שנה מאז הופיע באגן הים התיכון זרם הגנוסטיקה שחילק את העולם לשתי ממלכות – ממלכת הטוב וממלכת הרע – ועד הולדתו של אדם אחד, גאון יהודי חד-פעמי, שגילם באישיותו את הדואליות הזו בעוצמה כמעט בלתי נתפשת.

מחד היה את ד"ר פריץ, חתן פרס נובל לכימיה, המדען ש"קטף לחם מהשמיים" אחרי שתגליתו להפקת דשן כימי מאמוניה, הצילה את העולם מרעב. מנגד, היה את מיסטר הבר, המדען שעל שמו רשומה הפעם הראשונה בתולדות האנושות בה השתמשו בנשק כימי, ושתגליותיו הניחו את הבסיס לפיתוח גז צקלון B, שחנק למוות כמיליון וחצי מאחיו היהודים בתאי הגזים.

מי היה המדען המורכב והמבריק הזה שמקורביו תיארו אותו "כאימפולסיבי, חם מזג, מהיר מחשבה, מרצה בחסד ואיש שיחה נלבב, המסוגל לדבר על כל נושא שבעולם"?

פריץ הבר 1891 בזמן לימודיו באוניברסיטת ברלין
פריץ הבר 1891 בזמן לימודיו באוניברסיטת ברלין

הבר נולד בשנת 1868 לסוחר צבעים וכימיקלים מצליח מברסלאו (ורוצלאב, פולין, של היום). בבגרותו למד כימיה באוניברסיטת ברלין, וב-1894 סיים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור. בשלב מסוים הבין כי לא יוכל לנפץ את תקרת הזכוכית אלמלא ימיר את דתו לנצרות. בכך המשיך מסורת ארוכה של אינטלקטואלים יהודים-גרמנים, שהאמינו בכל מאודם כי ככל שישווקו את עצמם כפטריוטים גרמנים, כך גרמניה תאמץ אותם יותר לחיקה. הם התמסרו אליה, השתוקקו להיות בשר מבשרה, והיא בתגובה הקיאה אותם מקרבה.

הקריירה שלו הייתה מסחררת. בשנת 1906 הבר התמנה לפרופסור לכימיה פיזיקלית באוניברסיטה הטכנית של קארלסרוהה. בשנת 1910 נבחר לתפקיד ראש המכון לכימיה פיזיקלית, לפרופסור באוניברסיטת ברלין, ולחבר בכיר באקדמיית המדעים הפרוסית היוקרתית ביותר בגרמניה. בזמנו הרוויח את השכר הגבוה ביותר מבין אנשי המדע בני תקופתו – 15,000 מרקים בחודש.

אבל לא הכול היה ורוד. חייו של הבר היו רצופים ברגעי שיא, אבל גם ברגעי שפל, והטרגדיות דפקו פעם אחר פעם על דלת הווילה המפוארת שלו בשכונת דאהלם שבדרום ברלין. אשתו קלרה, יהודייה שהמירה את דתה בעקבות בעלה, איבדה את עצמה לדעת לעיני בנם, הרמן, אחרי שגילתה כי הפיתוח של הבר לייצור נשק כימי מכלור, גרם למותם האכזרי של אלפי חיילים צרפתים מחנק במהלך קרב איפר השני בבלגיה. הבן, הרמן, יתאבד גם הוא מאוחר יותר.

הבר במעבדה שלו, 1918 (הארכיון הפדרלי הגרמני, ויקיפדיה)
הבר במעבדה שלו, 1918 (הארכיון הפדרלי הגרמני, ויקיפדיה)

אבל הבר היצוק מברזל, ויש שיאמרו האטום והערל לב, המשיך הלאה בכל הכוח ובשנת 1918 זכה בפרס נובל לכימיה. “התגליות של הבר הן מן החשובות ביותר לחקלאות ולשגשוג של האנושות”, נימקה ועדת הפרס את בחירתה. את התהליך כינו בגרמניה "לייצר לחם מן האוויר". זכייתו גררה מחאה ציבורית רחבה. מדענים רבים הביעו התנגדות עזה להחלטתה. לדבריהם, הבר הוא פושע מלחמה שפיתח נשק כימי ועליו לשבת מאחורי סורג ובריח, במקום לקבל פרס כה יוקרתי. למחרת הענקת הפרס נכתב בעיתונים כי הבר חנק אלפים למוות והציל מיליונים מרעב.

אחרי המלחמה, ברפובליקת ויימר הטרום-נאצית, הבר נהנה מכבוד גדול כפטריוט, כמדען מפורסם, כאיש ארגון מבריק וכפוליטיקאי ממדרגה ראשונה, וזכה באחת הדרגות הגבוהות בגרמניה –  Geheimrat (יועץ קיסרי).

אבל אז גורלו התהפך. בשנת 1933, עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון, ולאחר שהקדיש את כל חייו לארצו האהובה, הבר נדרש לפטר את כל עובדיו היהודים במכון קייזר וילהלם לכימיה פיזיקלית בברלין, ואז להתפטר בעצמו, ובהמשך להימלט ממכורתו. חוקי הגזע של המפלגה הנאצית לא התרשמו מהתרומה האדירה של אבי הלוחמה הכימית הגרמנית בזמן מלחמת העולם הראשונה.

כתב הזכייה של פריץ הבר בפרס נובל לכימיה, 1918
כתב הזכייה של פריץ הבר בפרס נובל לכימיה, 1918

העובדה שהתבטא כי "בעתות שלום מדען שייך לעולם, אבל בעתות מלחמה הוא שייך לארצו", לא הכתה אותם בסנוורים. המדען היהודי שדאג לפקח בעצמו על הניסויים הכימיים בשדות הקרב, כדי לצפות מקרוב בתגליותיו בתחום קטילת בני אדם, לא זכה ל"הנחת גיבור". התיזה של יהודי גרמניה הופרכה. גרמני כן מגרש יהודי. גם אם האחרון מתכחש ליהדותו. בהמשך הגרמני גם יחסל את היהודי, ולא יהסס לעשות זאת באמצעות תגליותיו של האחרון.

האוהב הדחוי נדד באירופה חודשים ארוכים, ועבר בין השאר בשווייץ, בצרפת, בספרד ובבריטניה, אך לא הצליח למצוא משרה אקדמית. הבר, ששמו הלך לפניו בכל העולם, מצא את עצמו מובטל, מדוכדך ועייף, מחזר אחר הפתחים.

למרבה האירוניה, האיש שעשה כל מאמץ למחוק את זהותו היהודית, מצא קרן אור של תקווה דווקא בקרב בני עמו, אחרי שכימאי יהודי אחר, חיים וייצמן שמו, הציע למנותו למנהל מכון זיו, מכון המחקר שהוקם ברחובות (וייקרא לימים מכון ויצמן למדע). רק שערו בנפשכם מה חש המדען המפורסם, האיש שכל העולם היה מונח לרגליו, כשהוצע לו לעמוד בראש מוסד קיקיוני בארץ רחוקה ונחשלת.

העמדה ששימשה את הבר ליצירת אמוניה סינטתית בפעם הראשונה. מוצגת במוזיאון היהודי בברלין
העמדה ששימשה את הבר ליצירת אמוניה סינטתית בפעם הראשונה. מוצגת במוזיאון היהודי בברלין

ניכר כי לקראת סוף חייו ומותו הפתאומי בינואר 1934 הבר התפייס עם יהדותו וערך חשבון נפש כללי בנוגע לחייו. עדות לכך אפשר למצוא בדברים שאמר לוויצמן מיד אחרי שהאחרון הציע לו את המשרה: "ד"ר ויצמן, הייתי אחד האנשים אדירי הכוח בגרמניה. הייתי יותר משר צבא גדול, יותר מראש תעשייה. הייתי מייסד תעשיות. עבודתי הייתה רבת חשיבות בשביל גידולה הכלכלי והצבאי של גרמניה. כל השערים היו פתוחים לפניי. אולם העמדה שתפסתי שם, עם כל הקסם שהיה חופף עליה, אינה נחשבת במאומה לעומת עמדתך אתה. אין אתה יוצר מתוך שפע – אתה יוצר יש מאין בארץ אשר יחסר כל בה. אתה משתדל להביא עם ירוד ועזוב לידי הכרה של כבוד. ואני סבור שהדבר עולה בידך. באחרית ימיי אני רואה עצמי כפושט רגל. אחרי אשר אלך ואינני, ושמי יישכח, עוד יעמוד מפעלך כמצבת פאר בדברי ימיה הארוכים של אומתנו".

הבר נולד השבוע לפני 152 שנה, ה-9 לדצמבר 1868, נר ראשון של חנוכה. מעטים האנשים, אם בכלל, שהביאו לעולם כל כך הרבה אור וכל כך הרבה חושך בעת ובעונה אחת.

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב