אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

גבלס פינת ארלוזורוב: האם שר התעמולה הנאצי קשור לתעלומת הרצח ההיסטורי?

הוא היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וכוכב עולה בתנועה הציונית בשנות ה-30. היא הייתה מהנשים המפורסמות ביותר ברייך השלישי ואשתו של שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס. ובכל זאת, חייהם של חיים ארלוזורוב ומגדה גבלס ממשיכים לרתק לא מעט חוקרים ברחבי העולם, ונראה שטיב הקשר האפשרי ביניהם ממשיך להצית את הדמיון של לא מעט אנשים. מי היו שני האנשים יוצאי הדופן הללו, האם הם אכן היו בקשר רומנטי, והאם יוזף גבלס הוא התשובה לתעלומה ארוכת השנים שהפכה אחת השאלות השגורות במיתולוגיה הציונית – מי רצח את ארלוזורוב?

מגדה גבלס וחיים ארלוזורוב היו קרובים בגילם – היא נולדה ב1901 והוא ב1899, ולשניהם היו חיים יוצאי דופן למדי. מגדה נולדה בברלין למשפחת ריטצ'ל, ובילדותה הוריה התגרשו. אמה, אוגוסטה, נישאה מחדש ליהודי בלגי אמיד בשם ריכרד פרידלנדר. לאורך השנים נפוצו לא מעט שמועות כאילו פרידנלנדר היה גם אביה הביולוגי של מגדה הצעירה, שמועות שהופיעו כבר בשנות ה1930 כשמגדה כבר הייתה נשואה לגבלס, אך מעולם לא נמצאה הוכחה רשמית לעניין.

כך או כך – פרידלנדר היה באופן פורמלי אביה של מגדה בשנות ילדותה ושם משפחתו הופיע כמה שנים בתעודת הזהות שלה. כעבור מספר שנים אוגוסטה ופרידלנדר התגרשו. שנים מאוחר יותר ביקש האב המאמץ לשעבר בערוצים עקיפים לבדוק אם מגדה תוכל להציל אותו מטלפי הנאצים. לא ידוע על כל ניסיון עזרה כזה שלה ופרידלנדר ניספה בשואה. מגדה עצמה נישאה בגיל 20 לאדם בשם גינטר קוונדט, שהיה מבוגר ממנה ב-17 שנה, והם אף הביאו בן משותף לעולם, אשר בתו (שידעה היטב מי הייתה סבתה) בחרה להתגייר.

חיים ארלוזורוב (מתוך תערוכת בית התפוצות: "ארצה עלינו: מאה שנות עליה ציונית" 1981)
חיים ארלוזורוב (מתוך תערוכת בית התפוצות: "ארצה עלינו: מאה שנות עליה ציונית" 1981)

חיים ארלוזורוב, לעומת זאת, נולד בשטחי האימפריה הרוסית, אך לאחר פרעות קישינב עקרה משפחתו לגרמניה, ומאוחר יותר השתקעה בברלין. ארלוזורוב הצעיר, נצר למשפחת רבנים, הבריק תוך שנים מעטות במוסדות הלימוד השונים. קצת לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, כשהיה בן 21 הוא כבר היה דוקטורט מבטיח לכלכלה, התחתן עם אישה בשם גרדה גולדברג והביא ילד לעולם, ובמקביל היה פעיל ציוני בולט בגרמניה, כותב מחונן בגרמנית, והחל להיות מסומן ככוכב עולה של ממש בתנועה הציונית. בניגוד לפעילים אחרים, ארלוזורוב בלט מאד בגילו הצעיר, בכושר הניתוח החריף שלו, ובהשכלתו הרחבה. ארלוזורוב היה ידוע באופיו הכריזמטי, וגם בעובדה שהיה פופולרי למדי בקרב הנשים.

ראשית הקשר המדובר של מגדה עם חיים נעוץ בזמן מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו מגדה חיה עם אמה ואביה המאמץ בבלגיה אלא שבשל המלחמה גורשה המשפחה חזרה לגרמניה. מגדה שהייתה נערה בת 13 בסך הכל, חיפשה חברות חדשות ומצאה לה אחת כזו – ליזה ארלוזורוב, אחותו של חיים. מגדה הייתה מוכרת היטב בבית משפחת ארלוזורוב ועם השנים עלו טענות על קשר חם ואוהד של ממש, כולל השתתפותה בריטואלים היהודיים בבית המשפחה.

מגדה וחיים ארלוזורוב הצעיר הכירו היטב אחד את השני והיו ידידים קרובים. לאחר המלחמה שניהם נישאו, כאמור, לאנשים אחרים, אך המשיכו לשמור על קשר חזק. הציר המרכזי לקשר עדיין היה ליזה ארלוזורוב, האחות. השינוי התרחש בשנת 1924 לאחר שארלוזורוב הצעיר קיבל את תואר הדוקטור שלו. החליט להגשים באופן סופי את החזון הציוני שבו הוא האמין – ועלה לארץ ישראל, שם השתלב עד מהרה במוסדות המקומיים.

קבוצת נערות מטאלין בברלין, גרמניה, 1922. יושבת משמאל: סימה רובין, לימים אשתו של חיים ארלוזורוב (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות שמואל לויטין)
קבוצת נערות מטאלין בברלין, גרמניה, 1922. יושבת משמאל: סימה רובין, לימים אשתו של חיים ארלוזורוב (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות שמואל לויטין)

בינתיים בגרמניה, הנישואים של מגדה עם קוונדט היו על סף פירוק מוחלט. השמועות נסובו סביב  מאהבים שהיו לה, ועל תחושת המחנק שלה מחיים עם גבר מבוגר שלא הבין את צרכיה. בסופו של דבר הם התגרשו בשנת 1929. שנתיים לפני כן החליט גם ארלוזורוב להתגרש מאשתו הראשונה ולהתחתן עם סימה – מי שתהיה אשתו השנייה ולימים גם העדה היחידה להירצחו.

ארלוזורוב היה כוכב עולה בתנועה הציונית. השילוב בין ידיעת השפות, ההשכלה הרחבה והכריזמה שלו, הפכה אותו למועמד בולט למשימות שונות ברחבי העולם במטרה לגייס כספים ותומכים. כך בסוף שנות ה1920 מצא את עצמו ארלוזורוב לא פעם חוזר לגרמניה, אותה הכיר היטב. זו הייתה הזדמנות מצוינת לחדש את הקשר הקרוב עם מגדה, שכבר הייתה גרושה אמידה למדי. עדויות  הצביעו על כך שמגדה הייתה כרוכה במידה רבה אחרי ארלוזורוב הכריזמטי, שמצדו ניסה בעיקר לשכנע אותה בצדקת הרעיון הציוני ובחשיבות העלייה לארץ ישראל. לא פעם נטען כי מגדה עצמה אף הייתה על סף התגיירות ועליה לארץ ישראל. לא היה מדובר בעניין חריג במיוחד עבור מי שהייתה רגילה בהחלפת זהויות – היא גדלה תחת אם קתולית ואב מאמץ יהודי, ובעקבות הנישואים לקוונדט הסירה את שם המשפחה היהודי והמירה את דתה מקתוליות לפרוטסטנטיות.

הקשר התפרק כנראה לאחר שב1930 פגשה מגדה את מי שעתיד להיות בעלה המפורסם יוזף גבלס, ולאחר שנה השניים התחתנו. העדות הישירה שיש לנו מטעם ארלוזורוב על קשריו עם מגדה, נוגעת למעשה לגילויו אודות הקשר שלה עם גבלס. במכתב שכתב לאשתו סימה במאי 1933 (חודש  לפני שנרצח), כתב ארלוזורוב: "ד"ר יוסף גיבלס, מיניסטר התעמולה של הרייך הגרמני […] לא יכול לשאת לו אשה אחרת זולתי את ידידתי הישנה מגדה פרידלנדר, שהייתה אחרי כן למריה-מגדלינה קואנדט. ליזה תוכל לספר לך, אם יהיה לך חשק לשמוע על העניין, את כל תולדות חייה, ההרפתקניים במקצת, של חברתה לספסל בית-הספר".

חתונתם של מגדה ויוזף גבלס. מאחוריהם, אדולף היטלר. דצמבר 1931 (Bundesarchiv, Bild 183-R32860 Creative Commons)
חתונתם של מגדה ויוזף גבלס. מאחוריהם, אדולף היטלר. דצמבר 1931 (Bundesarchiv, Bild 183-R32860 Creative Commons)

מעניין לציין שארלוזורוב הקפיד להשתמש בשם נעוריה היהודי של מגדה ובנוסף, המודעות שלו לחיים יוצאי הדופן של מגדה. אם ניהלו רומן בזמן שהיה נשוי לסימה – נראה שלא הייתה לו שום בעיה להזכיר את הקשר שלהם בפני אשתו ואף לעודד אותה לשמוע עוד על מגדה מפי אחותו, מה שכנראה מעיד על כך שהיה מדובר אכן על קשר חברי ולא בהכרח רומנטי.

חודש לאחר שהמכתב נשלח, נרצח ארלוזורוב והכניס את היישוב היהודי לסערה עצומה. בתקופה זו עורר ארלוזורוב סנסציה משום שהתמנה לראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, וניסה לארגן הסכם מול גרמניה הנאצית בדבר הצלת יהודי גרמניה ורכושם. ככל הידוע לנו, לא השתמש ארלוזורוב בקשריו עם ידידתו לשעבר שהייתה כעת נשואה לשר הבכיר ויועצו הקרוב של היטלר.

מגדה עצמה התאבדה יחד עם בעלה יוזף, לאחר שהרעילה את ששת ילדיהם הקטנים באמצעות גלולות ציאניד, למחרת התאבדותו של היטלר בבונקר במאי 1945. לאחר שנרצח ארלוזורוב, עלו לא מעט תאוריות שטענו כי גבלס הזועם והקנאי הוא זה ששלח גרמנים טמפלרים אוהדי המפלגה הנאצית שחיו בארץ ישראל לרצוח את ארלוזורוב משום שידע על הקשר הרומנטי האסור עם אשתו, ודאי על רקע נסיקתו הפוליטית ודמותו הציבורית של הפעיל היהודי. לא הקשר ולא המעורבות הנאצית ברצח הוכחו אי פעם – אך נראה כי האופי יוצא הדופן של שני האישים הללו, לצד האירועים הסוערים שהתרחשו בארץ ישראל ובאירופה – הם שמשמשים כר פורה לתעלומה ההיסטורית שאולי לעולם לא תבוא על פתרונה המלא.

העיתון "דבר" מדווח על רצח ארלוזורוב, בגיליון שיצא לאור במוצאי שבת, למחרת הרצח 17 ביוני, 1933
העיתון "דבר" מדווח על רצח ארלוזורוב, בגיליון שיצא לאור במוצאי שבת, למחרת הרצח 17 ביוני, 1933

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב