בלוג

מהו הופך נאום לנאום גדול? נאום גדול מעמיד שני ערכים אוניברסליים למלחמת אין מוצא, כמו נאומו המטלטל של אלעזר בן יאיר, שהוביל להתאבדות המונית במצדה. נאום גדול נישא ברגע קטן ולכאורה לא חשוב, שמנער את האדישים מאדישותם כמו נאומו של אלי ויזל בבית הלבן, או ברגע גדול והיסטורי שהרעיד אומה שלמה בטראומה כמו נאום הפתיחה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן. אבל נאום גדול גם יכול להיות כזה שמחטט בפצעים המדממים ביותר, כמו נאומו המוכיח של מנחם בגין נגד הסכם השילומים. מספרים על בגין כי לפני כל נאום שנשא נהג לעמוד שעות ארוכות מול המראה ולהתאמן על תנועות הנפת הידיים, קפיצת[…]

בשנת 1928, מיד אחרי מות אימה, הקליטה הזמרת היהודייה-אמריקאית סופי טאקר את השיר "א יידישע מאמע" וקנתה את עולמה. מאז, בכל פעם ששרה את השיר בהופעות, נהגה טאקר לספר על אימה האהובה, "אישה עם לב יהודי טהור ומסירות אין קץ הניבטת מעיניה". השיר "א יידישע מאמע" הוא פס הקול של הנשמה היהודית, לפחות עבור כל מי שהוריו נולדו מזרחית לנהר הוויסלה. השיר הוא מעין מנהרת זמן רגשית לגן העדן האבוד של העיירה היהודית; הימים בהם לאימהות יהודיות היו אמנם הרבה פחות זכויות, אבל הרבה יותר כוח – אותו הן הפעילו נגד כל מי שניסה לפגוע בגוזלים שלהן. למי ששפת היידיש[…]

מסתננת? פליטה? מהגרת בלתי חוקית? מבקשת עבודה? מעניין לאיזו קבוצה היינו משייכים את רות המואבייה אילו סיפורה היה מתרחש היום. רות כנראה לא הייתה מספיק "יהודיה" כדי לעבור גיור ברבנות ולא מספיק "ישראלית" כדי לייצג אותנו באירווויזיון. היא הייתה "האחר", אבל לא "אחר" פלקטי שעטוף באריזות שיווקיות כוזבות. היא לא נולדה כאן ולא חונכה כאן. גרוע מכך, רות הייתה מבנות האויב המואבי, וע"פ חז"ל נכדתו של עגלון מלך מואב – ההוא שאהוד בן גרא דקר בחרב פיפיות באחת ההתנקשויות המקוריות ביותר המתוארות במקרא. אבל הפלא ופלא. דווקא רות, שהיו לה את כל הסיבות בעולם לטפח שנאה יוקדת כלפינו, בחרה לנהוג[…]

ב-30 בינואר 1939 נשא אדולף היטלר נאום שעתיד להיכנס לדפי ההיסטוריה כפעם הראשונה בה הצהיר קבל עם ועדה על שאיפתו להשמיד את העם היהודי. במהלך הנאום שיבץ היטלר מספר פעמים את המונח "יהדות הממון הבינלאומית" כמקור לכל צרות העולם. מחקרים רבים הראו שהשנאה הפתולוגית של היטלר לבני העם הנבחר הייתה תולדה של פראנויה מדומיינת מכוחם הכלכלי של היהודים – באותו זמן עם חלש, מפוזר, ונעדר זכויות פוליטיות וריבוניות. אבל מילניום שלם לפני שהיטלר השליך את ההפרעות הנפשיות שלו על היהודים, עלתה לגדולה שכבה אליטיסטית של סוחרים יהודים שהחזיקה בעמדת מפתח בכלכלה הבינלאומית. הם שלטו  בעשרות שפות, עשו עסקים חובקי עולם[…]

הגירוש וההמרה הכפויים של יהודי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15 גרם לשינויים מרחיקי לכת בעם היהודי. כמעט באבחה אחת, אחד המרכזים הגדולים והחשובים קרס, רבים מהיהודים ברחו למקומות אחרים או שהתנצרו והפכו לנוצרים חדשים וחלק מהיהודים בחרו לשמור על גרעין של יהדות בסתר וכונו "אנוסים". אולם הגירוש וההמרה הכפויים גרמו לעוד שינוי משמעותי בעולם היהודי – התעוררות משיחית גדולה וציפייה לגאולה הקרובה על רקע המשבר הקשה. על רקע זה, נולד בליסבון, פורטוגל בשנת 1500 דייגו פירס. רק שמונה שנים קודם לכן זרמו אל אותה פורטוגל יהודים רבים לאחר הגירוש מספרד, אבל כעת המלך כפה על כל יהודי הממלכה את הדת[…]

"הוא היה גיבור, הוא קרא לדרור, כל העם אהב אותו, הוא היה גיבור". בשנת 1930 חיבר סופר הילדים לוין קיפניס את שירו המפורסם "בר-כוכבא". קיפניס צייר את בר-כוכבא כסוג של צ'ה גווארה, הגרסה הנימולה: גבה קומה, בנוי לתלפיות, דוהר על אריה שואג – ביד אחת מכפכף את הרומאים וביד השנייה מנופף בדגל החירות. השיר נכנס מיד לפלייליסט של כל תנועת נוער יהודית שכיבדה את עצמה. עד מהרה גורי חלוצים בארץ ישראל חונכו על ברכי גבורתו של בר-כוכבא, שהפך למנהיג נערץ – ונכנס, יחד עם מתתיהו ובניו החשמונאים, לפנתיאון הגיבורים הלאומיים של העם היהודי. האריה השואג, שבהמשך יגויס לטובת סיפור גבורת[…]

בעקבות עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, כחצי מיליון מיהודי גרמניה החלו לעזוב בהדרגה את המדינה. רוב רובם של צאצאי קהילות אשכנז שישבו על שפך נהר הריין מאז המאה התשיעית לספירה, פנו מערבה, לאמריקה ובריטניה. כעשרה אחוזים מהם בחרו להגר מזרחה, לארץ ישראל. יחד עם היתושים והביצות, קבלת הפנים שזכו לה מצד תושבי הארץ כללה יחס משפיל ומתנשא. בדומה ליהודי ארצות האיסלאם שזכו לשלל כינויים פוגעניים, גם לעולים מגרמניה הדביקו שמות גנאי. המפורסם מכולם היה "יקה". אחת הפרשנויות גרסה כי מדובר בראשי תיבות של "יהודי קשה הבנה". קצת אבסורדי לאור העובדה שמדובר בקבוצה שהוציאה מתוכה שבעה חתני פרס נובל, רק בשנות[…]

בשנת 1903 נשלח חיים נחמן ביאליק לעיר קישינב, רוסיה, לסקר את הפוגרום שפרץ שם זמן מועט לפני כן. המראות שנגלו לפניו היו קשים: 49 גופות, 92 פצועים קשה ועשרות חנויות של יהודים שנבזזו ונהרסו. אבל יותר מאובדן חיי אדם והפגיעה ברכוש היו אלו אוזלת היד ורמיסת הכבוד העצמי היהודי שזעזעו את נפשו של המשורר הלאומי לעתיד. את תחושותיו הקטגוריות כלפי מי שישבו באפס מעשה ולא התנגדו לפורעים, הוא תרגם לפואמה סרקסטית ומושחזת שהייתה ליצירת חייו – "בעיר ההריגה". הפואמה הכתה גלים בכל העולם היהודי. מילותיו של ביאליק, שביטאו את הזעם והבושה לנוכח אחיו היהודים שהסתתרו ומלמלו "שמע ישראל", בעוד איכרים[…]

מאז ומתמיד מערכות הבחירות בישראל היו יצריות למדי. למעשה, בניגוד לדימוי של חברה אחידה ומגויסת, עיון בתעמולת הבחירות בשנות ה-50 מעלה את העובדה שבשנים הראשונות לקום המדינה היו שסעים פוליטיים קשים מאד בין הימין לבין השמאל, וגם בתוך כל אחד מהמחנות הללו הייתה תחרות קשה מאד על קולות הבוחרים. אחד ההיבטים המעניינים הללו בא לידי ביטוי בדרך בה מפ"ם – מפלגת הפועלים המאוחדת – עשתה שימוש בדימוי אנטישמי רווח באירופה, על מנת להיאבק במפלגת הציונים הכלליים במערכת הבחירות של שנת 1955. עם זאת, הדימוי עצמו לא צמח בחלל ריק, והוא הופיע על רקע דימויים שכבר רווחו בישראל, בעקבות ההיסטוריה של[…]

בשנת 1963 הזמין משרד החוץ הישראלי את יוהאנס בוכארד ההולנדי לביקור בישראל. במוזיאון "יד ושם" הוענק לו התואר "חסיד אומות העולם", ועץ ניטע לכבודו בשדרת חסידי אומות העולם. בשנים 1941-1945 הציל בוכארד כ-300 ילדים יהודים ממוות בטוח בידי הנאצים ועוזריהם. בוכארד נולד בשנת 1891 בכפר ניוב-פאנפ (Nieuw Vennep), הולנד. איכר חסר השכלה, שלמד שנתיים בבית-ספר יסודי. מגיל שמונה עבד בעבודות חקלאיות בחוות אביו, וכשבגר הקים בכפר חווה לו למשפחתו. כשפרצה מלחמת העולם השנייה היה נשוי ואב לילדים, נוצרי אדוק מאד, מהזרם הקלוויניסטי. כשהחלו הנאצים לגרש את יהודי הולנד אל מחנות הריכוז, החליט בוכארד להסתירם כדי למנוע את גירושם. הוא יצר[…]