בלוג

שריפת התלמוד ב-12 ביוני 1242 חנו כארבעים קרונות עץ רתומות לסוסים סביב אחת הכיכרות המרכזיות בפריז. הקרונות היו עמוסים עד להתפקע באלפי כרכים של התלמוד הבבלי. השמועה על מה שעומד להתקיים בכיכר התפשטה ונחיל אדם החל לזרום למקום. בראש ההמון עמד יהודי מומר בשם ניקולאוס דונין, כשעל פרצופו מרוח חיוך שמח לאיד של מנצחים. לא חלפו מספר רגעים והקרונות, על רבבות ספרי התלמוד שבהם, הפכו לעמודי אש ענקיים. שריפת התלמוד נחשבה לפולחן אנטישמי שכיח בימי הביניים. כמו בפריז התקיימו אירועים פירומנים מהסוג הנ"ל גם באיטליה, בפודוליה ובמקומות נוספים. עם זאת, אין ספק כי המפורסמת מכולם הייתה השריפה בפריז, בעיקר בשל[…]

בואו נודה על האמת. לנו, היהודים, יש חיבה עמוקה להתכנס ולערוך קינה בציבור על ימים נוראים שהתרחשו בהיסטוריה המשותפת והמדממת שלנו. העניין הוא שלפעמים, בין הקינות, נוצרת אפליה, כי במלחמה על הזיכרון יש ימים נוראים שזוכים למלוא החשיפה –  ימי הנצחה, טקסים מרגשים ונאומים חוצבי להבות – ומנגד ישנם ימים איומים ונוראים אנונימיים, שאף אחד לא מכיר והם חולפים עלינו מבלי שנדע על קיומם. ארבעה כאלה בחרנו להביא לכם הפעם, בין ראש השנה ליום הכיפורים – סיפורם של ארבעה ימים בתולדות העם היהודי שלא נכנסו לספרי הלימוד, לתקנון טקסים וסמלים, או ליומנים שחברות הביטוח מחלקות בתחילת השנה. קבלו אותם –[…]

ראש השנה הוא לא רק תאריך בלוח השנה העברי שמסיים שנה ומתחיל שנה חדשה, אלא גם הזדמנות לכל אחד ואחת מאתנו לחשב מסלול מחדש: להגשים חלומות, לסלול דרכים חדשות ובקיצור – לצאת מאזור הנוחות. עד כאן המחווה שלנו לטורים של יאיר לפיד. עכשיו איך עושים את זה? או, טוב ששאלתם. מה שעוזר לא פעם הוא להיתלות באילנות גבוהים. באמת. זה לא מסובך ועם זאת די אפקטיבי. כל מה שצריך זה לחפש אילן אחד גבוה במצב טוב ולשאוב ממנו השראה. יש המון אילנות כאלו. אנשים מעוררי השראה, שלא נכנעו לייאוש, לציניות, לפחד לשנות, ופשוט העזו לעשות את הצעד הראשון ולהתחיל –[…]

לפעמים צריך להגיד גם את המובן מאליו, כפי שאמר ראש ממשלת ישראל לשעבר, מנחם בגין. קחו לדוגמא את השפה העברית. כיום זה מובן מאליו עבורנו לקשקש בעברית, לקלל בעברית, לקטר בעברית ולקבל SMS…סליחה, מסרון, בעברית. אבל לפני מעל מאה שנה, כשחלק גדול מבני עמנו הצטופפו אי שם בין הים הבלטי לים השחור, הדיבור בעברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל. להיפך. באותם זמנים העברית הייתה שפה מאובנת ודלת הבעה. "לשון קודש" כינו אותה. מילותיה עיטרו בעיקר גווילי סידורי תפילה מתפוררים ומשפטיה קובצו לתפילות שנישאו בגרון ניחר בקבלות שבת וימים נוראים. בעידן ההוא גבולות העברית הסתיימו בתחומי בית הכנסת, ואילו מחוץ[…]

יש מעט מאוד רגעים מרגשים יותר בחייו של ילד יהודי מהיום הראשון בבית הספר. מהישיבה אל הקיבוץ, מצפון אמריקה עד צפון אפריקה, מזרח אירופה או מרכז אסיה, מארץ ישראל עד מדינת ישראל ועד הימים בגטאות ובקהילות שחיו תחת דיכוי ורדיפה – חינוך הילדים תמיד היה חוויה מקיפה, יוצרת ומשמעותית בחיים היהודיים. לכבוד יום פתיחת הלימודים לשנת תשע"ח, אנחנו שמחים לשתף אתכם עם רגעים כאלה בדיוק מכל העולם ב-120 השנים האחרונות. בהצלחה לכל הילדים הנרגשים וההורים הגאים שחוזרים לבית הספר ובמיוחד לאלו שמתחילים את דרכם במערכת החינוך – שלום כיתה א'! תלמידי כיתה א' בבית הספר היסודי באריאנה, טוניסיה, 1959 ג'ני[…]

"כשחיוך שטני על פניו אורב הצעיר היהודי שחור השיער לנערה הארית התמימה, על מנת שיזהם את דמה ויפקיעה מבני-עמה. בכל אמצעי ישאף להרוס את הבסיס הגזעי של העמים עליהם הוא מנסה להשתלט. לבסוף יבוא קצו של הערפד מוצץ הדם הזה, הטפיל של ההיסטוריה, אך ורק אם הארים יכירו בסכנה היהודית בכללותה ויפעלו ליצירת מדינה גרמנית טהורה עבור העם הגרמני הטהור". (מתוך מיין קאמפף) האמת היא, למרות שבחרנו לפתוח דווקא בציטוט הנ"ל, כי בדומה לטלאי צהוב, קונספט הגטו והגירושים ההמוניים, שהיו נפוצים בימי הביניים באנגליה ובצרפת, כך גם דימוי הערפד היהודי לא היה המצאה של המוח הנאצי החולני. בכלל, היטלר לא[…]

אנחנו מבינים שכדי לנצח את שד המחלוקת הפנימי צריך קודם כל להכיר בו, אז החלטנו לשתף אתכם במצעד מעשי החרם הנבחרים בתולדות העם היהודי. נא לא לנסות בבית בפראפרזה על המשפט הפותח את המניפסט הקומוניסטי, אפשר לומר שכפי שההיסטוריה העולמית היא היסטוריה של מלחמת מעמדות, כך ההיסטוריה היהודית היא היסטוריה של מלחמות אחים. מה לעשות, זו המציאות. מלחמות אחים מקודדות בDNA התרבותי שלנו מאז ומעולם. קין והבל, יעקב ועשו, יוסף ואחיו, אריסטובולוס והורקנוס, וכמובן חורבן בית המקדש והיציאה לגלות, שנגרמו עקב קיטוב בין כתות יהודיות בתקופת בית שני. למלחמות האחים היהודיות פרקטיקות שונות ומגוונת. אחת מהן היא פרקטיקת החרם. זה[…]

כמדי קיץ הופכת מדינת היהודים למתחם "אסקייפ רוּם" אחד גדול, כשרבבות צובאים על שערי נתב"ג, בניסיון להימלט מהחום הלוהט ואשפוז אקטיבי של הילדים המתפקעים מאדרנלין ללא מסגרת הולמת. לצערנו, רק הזריזים המקדימים למצוות "כבד את נקבוביות גופך" מוצאים דילים במחירים סבירים ומתעופפים לארצות הים. לעומתם, מדחיקי יולי-אוגוסט, שדוחים הכל לרגע האחרון, נאלצים שוב לשבור קופת חיסכון כדי למצוא מקום פנוי במלון באילת/צימר בצפון/אורחן בנגב (מחק את המיותר). אז כדי לצנן את מצב הרוח של הנותרים בארץ, הרי לפניכם נגיעת נוסטלגיה שתחזיר אותנו אל הימים בהם נופש היה נופש ולא חבילה, והדקה ה-90 הייתה רק הרגע בו התחיל זמן פציעות בכדורגל,[…]