אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

חג סיגד שמח! – טקס חידוש הברית של יהודי אתיופיה

מקורותיו של ה"סיגד", חגם המיוחד של בני קהילת ביתא ישראל, אינם ברורים לגמרי. על פי סברה אחת מקור החג במאה הששית, בסיומה של המלחמה בין הנוצרים ליהודים בתקופת שלטונו של גברה מסקל, מלך אריתריאה וצפון אתיופיה. אולם האיזכור הכתוב הראשון לחג הסיגד הוא מהמאה ה- 15, בתקופה שבה קיסרים נוצריים רדפו יהודים וניסו לנצר אותם בכוח. לכן יש חוקרים הסבורים שזהו מקור החג, שכן חוגגים בו את חיזוק הברית היהודית. את סיגד חוגגים 50 ימים לאחר חג סוכות, בכ"ט בחשוון. לפי המסורת האתיופית ביום זה התגלה אלוהים לפני משה. פירוש השם סיגד הוא "סגידה", והחג מסמל את הברית שבין עם[…]

המשך קריאה

הנאומים הגדולים: ששת מיליון הקטגורים של גדעון האוזנר

בבוקר אפור וסגרירי של ה-11 באפריל 1961, בשעה 09:00 נכנסה דמות כחושה, שיערה מקליש, חנוטה בחליפה ומשקפיים כהים, לתא הזכוכית המשוריין באולם "בית העם" בירושלים. רחש נשמע בקהל. הדמות התיישבה, עווית קלה בזווית פיה. עדשת המצלמה התמקדה באצבעות ידיה העדינות, אלו שלפני 75 שנה חתמו ביד יציבה על אחד המסמכים המתועבים ביותר בהיסטוריה האנושית. היום לפני 27 שנים, ב-15.11.1990, הלך לעולמו גדעון האוזנר, האדם שחתום על אחד מנאומי הפתיחה האייקוניים בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל. השבוע הראשון במשפטו של אדולף אייכמן, אדריכל "הפתרון הסופי" לבעיית היהודים, הוקדש לפרטים הטכניים – דיונים על חוקיות לכידת הנאשם, סמכותה של מדינת ישראל לשפוט[…]

המשך קריאה

לזכר קרל כץ, 1929 – 2017

קרל כץ, שסייע רבות בתכנונו של בית התפוצות לפני פתיחתו ב- 1978, נפטר ביום רביעי בגיל 88 במנהטן. כץ היה איש מבריק שהותיר חותם לא רק על בית התפוצות, אלא גם על מוזיאונים רבים בישראל ובעולם. יהי זכרו ברוך.

המשך קריאה

הנני – כשלאונרד כהן ומרטין בובר נפגשו בשמיים

לפני פטירתו הוציא הזמר והיוצר הגדול לאונרד כהן ז"ל את האלבום "You want it darker". בשיר הנושא באלבום שילב כהן חלקים מתפילת הקדיש. שיאה של היצירה, במסגרתה עורך כהן דיאלוג נוקב עם אלוהים, היא בקריאה: I'm ready my lord"  הנני, הנני". שבעה עשר יום לאחר מכן, ב-7 בנובמבר 2016, נפטר לאונרד כהן והוא בן 82. השבוע, עם ציון יום השנה הראשון למותו, עלה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות מיצג וידאו מיוחד שמלווה את צלילי השיר המצמרר, תפילת הפרידה של לאונרד כהן מהבלי העולם הזה. הקריאה "הנני" מופיעה בתנ"ך למעלה מ- 250 פעמים. אין כמעט דמות מקראית מרכזית שאינה אומרת אותה,[…]

המשך קריאה

יום הזכרון לרצח יצחק רבין: על מעשי רצח פוליטי בהיסטוריה היהודית

יום הזיכרון לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל הוא הזדמנות לחזור אל שלוש התנקשויות פוליטיות מפורסמות בתולדות העם היהודי: אחת התרחשה בעת העתיקה והשתיים האחרות בתקופת המנדט הבריטי על ארץ ישראל. ממורשת גדליה למורשת רבין תגידו מה שתגידו עליו, אבל התנ"ך, ספר הספרים שלנו, כנראה לא היה מתיישר עם תרבות הפוליטקלי-קורקט הרווחת בימינו. די לרפרף בפרשיות כמו פילגש בגבעה או טבח כהני נב כדי להיווכח כי האומצה התנכ"ית מוגשת לנו מדממת, מדיום רייר – ללא תבלינים או חומרים משמרים. המנהיגים העבריים, אפילו הגדולים שבהם, מוצגים במלוא כיעורם. ניאוף, בגידות, ג'נוסייד, אונס, גילוי עריות, חיסולים אכזריים – על כולם מדווח[…]

המשך קריאה

הנאומים הגדולים: מיתוס מצדה ושברו

התמחות בכתיבת נאומים היא לא המצאה מודרנית. גם בעת העתיקה היו מנהיגים שנשאו נאומים שנולדו במוחם הקודח של אחרים שכתבו עבורם, רטוריקנים מקצועיים. הדוגמא המפורסמת מכולם היא "נאום הגיבורים" שנשא מנהיג אתונה הדמוקרטית, פריקלס, לזכר חללי מלחמת אתונה-ספרטה, ואשר נכתב בידי ההיסטוריון הגדול ביותר של העת העתיקה, האתונאי תוקידדס. לתוקידדס המוכשר היו לא מעט מעריצים בעם היהודי. אחד מהם, היסטוריון מחונן בשם יוסף בן מתתיהו, שאב ממנו השראה ובעצמו הביא את יכולותיו הרטוריות לכדי שלמות בנאום ההתאבדות ששתל בפיו של אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים במצדה. כאן מתחיל סיפורנו על אודות אחד המיתוסים הגדולים ומלאי ההוד של היהדות, כזה שכנראה[…]

המשך קריאה

טל"ח מהתנ"ך: 10 הטעויות הכי גדולות שלא הכרתם ביהדות

בתור מנפצי מיתוסים יהודים מדופלמים ומתוקף תפקידנו לדייק את הסיפור היהודי, החלטנו להגיש לכם את רשימת 10 הטעויות הנפוצות ביותר בענייני יהדות. קחו כיסא, שלא תפלו לנו, ותיהנו! גן עדן לא נמצא בשמיים, אלא כאן, ממש לא רחוק התפיסה שגן עדן נמצא בשמיים היא פרשנות לא יהודית. מי שפותח את פרשת "בראשית" יכול לקרוא בדיוק איפה נמצא גן עדן. הוא נמצא בין ארבעה נהרות: פישון, גיחון (הסמוך לארץ כוש), חידקל (הסמוך לאשור) ופרת. כלומר, אזור גבול טורקיה ועיראק. היום נמצא שם בעיקר הגיהנום של הכורדים.  לפי זה אנחנו יכולים לדעת שגם "עדן" היה מקום כלשהו במזרח התיכון. לאן הוא נעלם?[…]

המשך קריאה

משפחה לא בוחרים: מחרם דרבנו גרשום ועד מרב מיכאלי

ההתבטאות של חברת הכנסת מירב מיכאלי כי "ילדים וילדות הם העתודה של המדינה והחברה ולא עניין פרטי" – כפי שסיכמה בחשבון הטוויטר שלה בתגובה לסערה שפרצה חודש אחרי פרסום דבריה במסגרת פאנל באוסטרליה בו התארחה – היא הזדמנות מצוינת לחזור ולשרטט את דיוקנו של התא המשפחתי היהודי לפני הופעת המודרניות ובעיקר להתרשם עד כמה לעתים הקצה הנאור והפרוגרסיבי של המאה ה-21 יכול להיפגש עם הקצה הדתי- מסורתי של המאה ה-18. במהלך המאה ה-11 לספירה (סביבות שנת 1000) הוציא יהודי בשם רבינו גרשום, שהיה במקרה גם מנהיג קהילת יהודי אשכנז, סדרת תקנות שהובילו למהפכה בעולם המשפחה היהודי. בין השאר קבעו התקנות[…]

המשך קריאה

הנאומים הגדולים: "סכנות האדישות", אלי ויזל בבית הלבן

"לפני חמישים וארבע שנים, ביום הזה ממש, התעורר נער יהודי מעיר קטנה בהרי הקרפטים לא רחוק מוויימר האהובה של גתה, במקום שייזכר לדיראון עולם. מקום ושמו בוכנוואלד" כך נפתח "סכנות האדישות", נאומו של ניצול השואה, הסופר המעוטר, חתן פרס נובל לשלום, הפילוסוף ואיש הרוח אלי ויזל. היו נואמים כריזמטיים ממנו כמו וינסטון צ'רצ'יל, ולדימיר לנין, אדולף היטלר ושארל דה גול, ונאומים מפורסמים משלו כמו "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג, או נאומו הבלתי נשכח של המלך צ'ארלס הראשון לפני הוצאתו להורג. אבל כפי שכתב בהקדמה לרב המכר "הנאומים ששינו את העולם", ההיסטוריון הידוע סיימון סבג מונטפיורי: "הנאום הטוב ביותר[…]

המשך קריאה

מישל, מישל: המסע המופלא של כתר ארם צובא מחלב לירושלים

זהו סיפורו המופלא של כתב היד העתיק ביותר של התנ"ך. היהלום שבכתר. כיאה למי שנושא בין דפיו את האפוס המקראי רווי הדרמה והמסתורין, כך גם סיפורו מורכב מאינספור עלילות ותפניות מפתיעות. חג שמחת תורה הוא הזדמנות מצוינת להכיר את קורותיו המרתקים של "כתר ארם צובא" – המהדורה העתיקה ביותר של ספר הספרים. בשנת 1943 נצטווה יהודי צעיר ממוצא חלבּי בשם יצחק שמוּש להתייצב במשרדי הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים. נרגש מההזמנה הגיע לחדר בו ישבו שניים מבכירי ההנהגה הציונית – נשיא האוניברסיטה, מר יהודה מאגנס, וחבר הנהלת הסוכנות היהודית, מר יצחק בן-צבי. השניים, אפופי סוד והילת מסתורין, הפקידו בידי הצעיר משימה[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב