בלוג

השבוע מלאו 103 שנים ללינץ' שנערך בליאו פרנק, תעשיין יהודי שהואשם על לא עוול בכפו בפשע נורא. מותו האלים והאיום טלטל את יהודי אמריקה וערער את תחושת הביטחון שלהם בארצם החדשה. ליאו פרנק נולד בפריז, טקסס, וגדל בברוקלין, ניו יורק. כשבגר הצטרף לעסק המשפחתי, בית חרושת לעפרונות. ב-1907 קיבל קידום ועבר לג'ורג'יה, לפקח כבעלים-שותף על המפעל של החברה באטלנטה. בתחילת המאה העשרים היתה אטלנטה מקום משכנה של הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום ארצות הברית. יהודי אטלנטה היו חדורי רצון להשתלב בכלכלה, בחברה ובפוליטיקה בעיר, ובמקביל הקימו מוסדות יהודיים. אנטישמיות של ממש אמנם לא היתה באטלנטה, אולם היתה מודעות מסויימת לשונותם[…]

לב דוידויץ ברונשטיין שנולד בשנת 1879 באזור אוקראינה של ימינו, היה יכול להיות עוד אחד ממאות אלפי היהודים שחיו בשטחי רוסיה הצארית. יתכן שעם מסלול חיים שונה רק במעט, ברונשטיין היה הופך לפעיל ציוני, כמו ראשי התנועה הציונית שהפכו למנהיגים לעתיד של מדינת ישראלית שנולדו וגדלו באותו אזור ובאותן שנים. אבל ברונשטיין בחר במסלול אחר – פופולרי הרבה יותר מהרעיון הציוני בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 – מרקסיזם, וברחבי העולם הוא ידוע ומוכר בשם המחתרת שלו – לב טרוצקי. עיקרי הביוגרפיה של טרוצקי ידועה ומוכרת: הוא נחשב לאחד מראשי המשטר הסובייטי ולחביבו של לנין, אך לאחר מותו, סטאלין השתלט[…]

רמי נוידרפר, ביה"ס למדעי היהדות, אוניברסיטת תל אביב קובנה (KAUNAS בליטאית), בירת ליטא מאז 1918, סופחה לברית המועצות ב-1940 כתוצאה מהסכם ריבנטרופ-מולוטוב. ב24 ביוני 1941 כבשה גרמניה הנאצית את קובנה, כיבוש שלווה במעשי רצח המוני של יהודים על ידי ליטאים וגרמנים. השלטון הגרמני ציווה על הקמת גטו כמעט באופן מיידי והוא הוקם ב15 באוגוסט ברובע העתיק שנקרא על ידי היהודים סלובודקה, שם התגוררו כבר חלק  מיהודי העיר, במיוחד העניים שבהם. בעת הקמתו היו בגטו כ-30,000 יהודים. לאחר תקופה של אקציות רצח המוניות בסתיו 1941, שררה בגטו תקופה שקטה יחסית, והתפתחו בו חיים תוססים, באופן יחסי. בסתיו 1943 הפך הגטו למחנה[…]

אלוהים, פצצת האטום והחופש הגדול הן לא ההמצאות היהודיות היחידות שהופנו בסופו של דבר נגד היהודים עצמם. גם בתחום הסוציולוגיה המוח היהודי הקדיח חידושים שפעלו נגדו. למשל, פרקטיקת "החרם". כן, אפילו אנשי ה-BDS לא רשמו פטנט על הרעיון, הם רק לקחו רעיון יהודי עתיק והשתמשו בו. מקורה של פרקטיקת החרם עוד מתקופת המקרא וימי הביניים, אולם חרם כנשק יום הדין הופעל בעיקר במלחמה המרה בין תנועת החסידות ומתנגדיה שפרצה במהלך המאה ה-18 בואכה המאה ה-19. תקופה זו הובילה למלחמת אחים אכזרית וכללה כתבי חרם שאסרו להשכיר דירות, להעסיק ואפילו לשוחח עם מי שנחשד בהשתייכות לתנועה החסידית. הגאון מווילנא, הגר"א, שנחשב[…]

האקסית המטורפת (להלן, Crazy ex-girlfriend או כמו שנקרא לה מעתה לצורך הנוחות, קרייזי אקס) היא סדרה של היוצרת האמריקאית-יהודייה רייצ'ל בלום, אשר התפרסמה בזכות לא מעט סרטונים שבהם עסקה בנושאים של מיניות, נשיות, יהדות, גיקיות, ועוד. השיר Chanukah Honey הוא דוגמא נאה להתחלה. בלום לקחה מזמור כריסמסי למהדרין וגיירה אותו באופן משעשע. (אזהרה: מעבר לרמיזות מיניות כאלה ואחרות, בלום אף משווה בין תשמישי קדושה לאיברים מוצנעים, כך שמי שרואה את עצמו נפגע, שיעבור הלאה). לפני שלוש שנים עלתה לאוויר הסדרה המדוברת וממש בשבוע שעבר נודע שהחלו הצילומים לעונה הרביעית והאחרונה בהחלט – כפי שבלום תכננה מראש – והיא תעלה באוקטובר.[…]

פרופ' גידי בוהק, בית הספר למדעי היהדות, אוניברסיטת תל אביב מנהג גניזת ספרי תורה וכתבי קודש אחרים מוכר ונפוץ במקומות רבים לאורך ההיסטוריה. בבית הכנסת בן עזרא שבקהיר היה חדר מיוחד שנועד לשם כך, אבל אל החדר הזה הוכנסו לא רק כתבי קודש אלא גם כתבי חול רבים שכבר לא היה בהם שימוש, החל בספרים מתחומי ידע שונים וכלה במסמכי יום יום כגון כתובות וגיטין, קמיעות, מכתבים אישיים, חוזים, ורשימות מסוגים שונים. כיוון שבית הכנסת הזה היה בשימוש רציף מהמאה ה-11 ואילך, ולא סבל מאסונות טבע או אסונות מעשה ידי אדם, בסוף המאה ה-19 נתגלה בו אוצר בלום של כ-300,000[…]

לאורך רוב ההיסטוריה, יהודים כתבו בז'אנרים שונים ומגוונים: הלכה ואגדה. פיוטים בנושאים שונים,  קינות של חורבן, שירים ליום טוב, דברי מוסר ודברי סוד בתורת הקבלה. בקיצור – הם כתבו וכתבו. אבל יש ז'אנר אחד שעד המאה ה-19 יהודים נמנעו ממנו כמעט לגמרי – כתיבת היסטוריה. בדרך כלל, ובניגוד מוחלט לסביבה הנוצרית והמוסלמית, היהודים נמנעו מלכתוב כרוניקות מסודרות של הרצף ההיסטורי שלהם. אירועים כאלו תוארו בדרך כלל במסגרת ז'אנרים אחרים. אבל היה יהודי אחד שהיה בכך יוצא דופן – ואנחנו לא מתכוונים ליוסף בן מתתיהו מהמאה ה-1 לספירה שחיבר כמה חיבורים מפורסמים מאד – אלא למחבר שחי 1500 שנה מאוחר יותר,[…]

פרופ' ורד נעם, אוניברסיטת תל אביב גם השנה התעוררה המחלוקת הוותיקה בשאלה האם יש לסגור את בתי הקפה והמסעדות בתל אביב בתשעה באב. נניח לרגע לפוליטיקת הזהויות המוכרת ונציג שאלה בניסוח רחב יותר: האם הזיכרון הקולקטיבי, על הפרקטיקות הנגזרות ממנו, הוא נצחי, או שמא הוא גמיש וניתן לשינוי? בעל בית הקפה התל אביבי ודאי יאמר שמה שהיה לפני 1900 שנה אינו רלוונטי. כלומר, אין לו אחיזה בהווה. אבל אם נשאל האם בעוד אלף שנים יהיה נכון לבטל את יום השואה, יאמר אותו בעל בית קפה במידה רבה של ודאות "לעולם לא. חובה לזכור את מה שהיה". במלים אחרות: במקרה זה[…]

אפשר ללמוד הרבה על עולמו הערכי של מנהיג על פי השוחד שהוא מקבל או מציע. למשל, הפיל שהעניק הסולטן הארון אל-ראשיד לקארל הגדול, הנעליים שרכש הקומבינטור "נורמן" לראש הממשלה מיכה אשל בסרט של יוסף סידר, וכמובן מעטפות הכסף שקיבל ראש הממשלה הקודם שלנו. בסיפור שלנו, הכל התחיל בקיץ 1901 כשבמוחו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, צץ רעיון מבריק: להעניק לסולטן התורכי מתנה. אבל לא סתם מתנה, אלא את השפיץ הטכנולוגי של אותם ימים: מכונת כתיבה באותיות ערביות. אם מתוך שיקולים קרים של היצע וביקוש ואם מתוך "השקפה מערבית מתנשאת" כפי שמן הסתם אדוארד סעיד היה קובע, עובדה היא שעד[…]