אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

סדר פסח בבית משפחת חננאשווילי. טביליסי, גיאורגיה (בריה"מ), 1924 (בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות לובה דניאלוב, חולון)

דם גזע ומצות: מה מחבר בין פסח, עלילות הדם וקידוש השם

הרגע בו עמד יחד עם שלושת בנותיו למרגלות בור המים העמוק שנמצא מתחת לבזיליקה המפורסמת בעיר הגרמנית טרייר, היה מעמד מכונן עבור פרופסור ישראל יובל. כ-900 שנה לפני כן, בדיוק בנקודה בה עמד, ביקשו הורים יהודים להשליך את ילדיהם לבור לפני שגדודי הצלבנים יכנסו לעיר. הפליאה שאחזה בו בשעה שדמיין את המחזה המצמרר, הוציאה את פרופסור יובל למסע מחקרי מרתק בסיומו נולד המאמר "הנקם והקללה – הדם והעלילה", שיצא לאור ב-1994. מדובר בחיבור פורץ דרך, שהציב סימן שאלה מהבהב בכל הנוגע לצמיחת תודעת הקורבנות היהודית הגלותית, ששיאה עלילות הדם שהופיעו לראשונה בימי הביניים. עד מחקרו של פרופסור יובל, כל ניסיון[]

המשך קריאה
צילום: ארכיון התיאטרון / בית אריאלה

לצחוק כדי לשכוח את הצרות: דז'יגאן ושומאכר – 50 שנה של הומור יהודי

במשך שלושה עשורים היה צמד קומי אחד בולט בעולם היהודי, שהתעלה מעל כל הצמדים וההרכבים האחרים – שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר. הסיפור שלהם הוא לא רק על העולם האמנותי והבידורי שבו הם לקחו חלק, אלא גם הסיפור ההיסטורי של העם היהודי במאה ה-20. הרפרטואר שלהם כלל עשרות הצגות ביידיש (חלקן גם בעברית), והם עוררו שינויים תרבותיים בעולם היהודי האירופאי ובמדינת ישראל הצעירה, כפי שאף צמד תרבותי לא עשה לפניהם. דז'יגאן המשיך עוד 20 שנים נוספות. דז'יגאן ושומאכר נולדו בעיר לודז' שבפולין – שמעון ב-1906 וישראל שלוש שנים אחריו. שניהם נחשפו בגיל צעיר יחסית לעולם תיאטרון היידיש שבתקופה זו כבר החל להתפתח[]

המשך קריאה

שלושה מי יודע? על ציורים חידתיים בהגדת גוטווירט צוקר

מאת: יאיר אחיטוב, אוניברסיטת בר אילן   הגדת גוטווירט צוקר היא כתב יד בתוספת ציורים מהמאה ה-18 שנכתבה וצוירה בפראג בשנת 1707 ומוצגת בבית התפוצות. בדרך כלל, ציורים בהגדות קשורים למנהגי הפסח ולאירועים שקשורים לפסח וליציאת מצרים. אבל בהגדת גוטווירט צוקר מופיעים כמה ציורים שהקשר שלהם לחג אינו ברור כלל. שלושה מהם מופיעים ברצף בסוף ההגדה. האחד מתאר את הנביא יונה נזרק מהאנייה ונפלט מפי הדג. השני מראה ארבע פרות ואישה שעומדת על יד מה שנראה כמו נול אריגה. והציור השלישי, שמופיע לפני השיר "אדיר הוא", מראה נשר שחור ניצב על יד בית. פתרון חידת שלושת הציורים מצוי במפה שהיא[]

המשך קריאה
דיוקן מוערך של הרבנית אסנת בראזני (ויקיפדיה)

התנאית מכורדיסטן: ראש הישיבה המבריקה לבית ברזאני

גם בלי להיכנס יותר מידי לעומקן של תיאוריות מבית מדרשו של הגל, כל בר דעת שמביט על ההיסטוריה ממעוף הציפור רואה שהאנושות, על כל מופעיה השונים והמגוונים, נמצאת במגמה של קידמה. נכון – עבדות, מעמדות, דיכוי נשים ומיעוטים – תופעות אלו עדיין קיימות, אך הן בטלות בשישים לעומת העבר הרחוק. בפרספקטיבה של מאות שנים, למעט כמה מעידות פה ושם, חץ ההיסטוריה מופנה קדימה. מצד שני, לעיתים אנו נתקלים במקרים שמערערים תפיסה זו. הופעה של "ברבורים שחורים", כפי שניסח זאת הפילוסוף והמסאי נסים טאלב. כלומר, תופעות שלא מתיישבות עם הנורמות החברתיות ויוצרות דיסוננס במוחם של אנשים שמתעקשים לחשוב על החיים כעל[]

המשך קריאה

על בדיחות מיזוגיניות וההומור היהודי של אלתר דרויאנוב

"נמשלה מיתת אשה לאכילת חזרת: העיניים מדמיעות והלב נהנה…" "מתה אשתו של יהודי אמריקני ובאו קרוביה וקרוביו ללוות אותה. דחה אותם האלמן ואמר: מחר תהיה הלוויה; היום תכפו עליו עסקיו ואין שעתו פנויה. תמהו הקרובים והתחילו מלינים עליו, שאדם גס הוא. החזיר להם האלמן: אנו האמריקנים יש לנו כלל גדול: Business before pleasure"  "כשמתה אשתו הראשונה של ישעיה׳קה פיפר נשא אחותה; מתה גם זו ונשא אחות שלישית. אמרו לו: מה ראית, רבי ישעיה, לישא אחיות? החזיר ישעיה׳קה: מאוסה עלי משפחה זו, ואני מבקש להביא עליה כלייה…" " אמר בעל לאשתו: בואי וראי, מה ביני לבינך. את כל היום פיך מלא אלה וקללה, ואני – שום[]

המשך קריאה
גירוש יהודי ספרד, בעקבות צו הגירוש מ-1492. כ-200,000 יהודים גורשו מספרד, אלפים טבעו בים. ציור מאת פיטר פאר, סטודיו גארדנר, לונדון, 1977 (בית התפוצות, תצוגת הקבע)

אינקוויזיציה טורס: המתורגמן היהודי של קולומבוס במסע אל עולם החדש

האם הסטריאוטיפ האנטישמי אודות היהודים כמזהמי האנושות, מקורו במתורגמן היהודי לואיס דה-טורס, שאחראי במידה רבה להגעת הסיגריות הראשונות לאירופה? אז זהו שלא. הוגי האנטישמיות המודרנית התכוונו בהקשר היהודי לזיהומים אפידמיים יותר, מה גם שבאותו זמן נזקי העישון טרם התגלו. ועדיין, בדברי ימי תולדות העישון, ללואיס דה-טורס מיוחד פרק בהתמכרותה של אירופה לטבק. למזלנו, את השימוש בכימותרפיה המציא גם כן יהודי – סידני פארבר – אז איכשהו יצאנו מאוזנים. את סיפורו של לואיס דה-טורס יש להתחיל בבוס שלו, רב החובל המפורסם בהיסטוריה והאיש היחיד שבאמת גילה לנו את אמריקה – כריסטופר קולומבוס. המקום, ספרד. השנה, 1492. המלך פרדיננד והמלכה איזבלה חותמים[]

המשך קריאה
קרב ימי בין צי אירופי לפיראטים ממרוקו. ציור של לורנצו א. קאסטרו, המאה ה-17

כל השאר סתם גויים: שודד הים היהודי המפורסם בהיסטוריה

היו זמנים בהם למילה ״אקספלורר״ היו השלכות של חיים ומוות ולא רק של דפדפן אינטרנט ו״טראפיק״ גילם תנועה פיסית במרחב ולא רק משהו שאנשי פרסום תאבי רייטינג נשבעים בשמו. הימים, תרתי משמע, ימי תעשיית הימאות המשגשגת של המאה ה-16, זו שמשכה אליה את טובי המוחות של התקופה. הסטארט אפ ניישן של אותה תעשייה בעידן ההוא הייתה פורטוגל, שהוציאה מקרבה את מגלי הארצות המפורסמים פרדיננד מגלן ו-ואסקו דה גאמה. כמו היום גם אז, המצאות ופיתוחים ימיים רבים הבזיקו ממוחם הקודח של יהודים – מתמטיקאים, פיסיקאים וקרטוגרפים – כדוגמת אברהם זכות ופדרו נונש. אלו פיתחו כלי ניווט מבוססי תנועת השמש וגרמי השמיים,[]

המשך קריאה
משתטחים על קברו של הבאבא סאלי, מרוקו 2004. (צילום: דורית בר זכאי, ישראל, בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

תחת כנפי השכינה: היסוד המיסטי של מנהג ההשתטחות על קברי צדיקים

השתטחות על קברי צדיקים נחשבת לפרקטיקה עתיקה יחסית ביהדות – יש לה מובאות שונות בספרות התלמודית והמדרשית, והוגים יהודיים לאורך ימי הביניים התייחסו לתופעה זו – מי לחיוב ומי לשלילה. אבל לפני כ-500 שנה חל שינוי מהותי בענף ההשתטחות וזו הפכה להיות פרקטיקה  מקובלת ונפוצה ויותר מכך – במקום להיות מזוהה עם תנועות עממיות קטנות בשולי החברה היהודית – ההשתטחות עברה לקדמת הבמה, והאליטה היהודית הבולטת של התקופה החלה להשתטח על קבריהם של התנאים מהמאה ה-2, בדרך כלל בערבי שבת. מי שעשו את זה היו המקובלים הידועים של צפת ובראשם החבורה של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק) ושלמה אלקבץ – מי[]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב