בלוג

חנוכה, כה' בכסלו התרכ"ג, 1862 למניינם. בחוץ משתוללת סופת שלגים כבדה ובבתי העיירה מתגודדים משפחות היהודים סביב נר ראשון. הלטקס משתזפים על המחבת, הסביבונים מחממים מנועים ואב המשפחה מברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". לפתע נשמעות בדלת דפיקות חזקות, מלוות בקריאות מחרישות אוזניים "יהודים החוצה". על חזיתות הבתים ממוסמרים צווים. פקודת גירוש מספר 11 יוצאת לדרך. הסצנה הנ"ל מוכרת מסיפורי גירוש רבים בתולדות העם היהודי. בד"כ היא מתרחשת באמצע חג ולרוב מלווה בדפיקות חזקות בדלת ובקריאות מכווצת קרביים. "יהודים החוצה". המיקום גם הוא פחות או יותר מוכר וידוע –  המרחב העצום של אירופה, ממערבו של חצי האי האיברי ועד צפונה[…]

אחד המשפטים שיהודים דתיים אוהבים במיוחד לשלוף במהלך ויכוח סוער עם חילונים הוא המשפט המצוטט עד זרא של מייסד "השומר הצעיר" ומי שנחשב לאדמו"ר החילוני של התנועה הקיבוצית, ח"כ יעקב חזן: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים, וגידלנו דור של עמי ארצות". המשפט, שהוא חלק מקולקציה של ציטוטי היבריס דתיים כדוגמת "משל העגלות הריקות" שלקוח מהשיחה המפורסמת בין החזון איש ודוד בן גוריון ו-"חילונים הם גויים דוברי עברית" של האלוף במיל' יעקב עמידרור, משקף רצון לגמד את בר הפלוגתא החילוני, כמו גם שאיפה כנה להתפלמס עם יריב הבקיא בהוויות אביי ורבה, אחד שלומד גמרא בשבת בעודו מעשן סיגריה. נקודת מוצא זו[…]

אחד המשפטים הידועים ביותר שנחקקו עד היום בזיכרון הקולקטיבי הישראלי הוא "טוב למות בעד ארצנו" – המשפט שמיוחס ליוסף טרומפלדור שנפל בקרב על תל-חי בשנת 1920. הקרב אמנם סימן את נפילתו, אך בשלב זה הוא כבר היה מפורסם למדי – בין השאר בשל הקריירה המפורסמת שלו בגדודים העבריים בזמן מלחמת העולם הראשונה. אולם עלייתו של טרומפלדור על במת ההיסטוריה קשורה דווקא במלחמה אחרת ומוקדמת עוד יותר – מלחמת רוסיה-יפן, המלחמה שבמהלכה איבד את ידו כאשר שירת בצבא הצאר ונשבה בידי היפנים. כדי להבין איך טרומפלדור התפרסם דווקא בשבי היפני, יש להבין מה הייתה יפן בראשית המאה ה-20 – מעצמה עולה[…]

גלות וגאולה, שואה ותקומה, עבדות וחירות, חורבן וגבורה, הבלגה ומרי, יום הזיכרון ויום העצמאות. תסמונת הפאסיב – אגרסיב מקודדת היטב במבנה האישיות הלאומי של העם היהודי. אכן כן, אנחנו אוהבים את המציאות שלנו בקצוות, טסים ברכבת הרים רגשית, עולים ויורדים בטרמפולינה של ההיסטוריה. אולי, וזו רק השערה, מה שבאמת מסתתר מאחורי המילים "נפש יהודי הומיה", זו הפרעה לאומית דו – קוטבית? נכון שעל פי מקורות יודעי דבר נפתלי הרץ אימבר, מחבר "התקווה", היה שתוי רוב היום, אבל לפחות בעניין הזה, ניתוח הנפש היהודית הלאומית שלו היה מדויק וצלול. אותה דינמיקה לאומית בי-פולארית הייתה גם הרקע ההיסטורי שהוביל להצבעת האומות המאוחדות[…]

בעולם חיים כיום, לפי ההערכות, בין 14.4 ל- 17.5 יהודים, כמחציתם בישראל וכרבע – בארצות הברית. אבל הזיקה ליהדות אינה נמדדת רק במספרים. הנה חמש קהילות יהודיות קטנות ומרוחקות בארבע יבשות. איקיטוס, צפון פרו במעמקי יער הגשם שוכנת איקיטוס, העיר הכי גדולה בעולם בלי כביש גישה אליה, אלא גישה אווירית או בסירות על גבי האמזונס הבוגדני. היהודי הראשון באזור מרוחק זה היה אלפרדו קובלנץ, שהגיע מגרמניה לעיר הסמוכה יורימגואס בשנת 1880כדי לעבוד בתעשיית הגומי הפורחת באמזונס. חמש שנים אחריו שלושה אחים, מויזס, אברהם וחיימה פינטו הגיעו לאיקיטוס לעבוד במטעי הגומי. הם נשארו שם רק כמה שנים אבל בינתיים הצטרפו אליהם יהודים[…]

כבר עשרות שנים שיצורי אופל שונים מרתקים את בני האדם. כולנו מכירים את הגלגולים המודרניים של הערפד – מדרקולה ועד סדרות טלוויזיה קוליות כמו "באפי" או "דמדומים". גם המכשפות רודפות את הילדים מימי האגדות האחים גרים ועד ימינו, וכמובן שיש גם אנשי זאב אימתניים כמו גם פרופסור לופין ביקום של הארי פוטר. אבל השורשים של כל המפלצות הללו הם הרבה יותר עתיקים ובאופן מפתיע – גם היהודים בימי הביניים התמודדו איתם. כדי להבין מה ליהודים ולאנשי זאב ושאר יצורים, צריך להבין כי האמונה במפלצות ושדים הייתה רווחת למדי בערים ובכפרים במרכז אירופה הנוצרית. במאה ה-12, אותם יצורים אמנם נתפשו כרעים,[…]

כשזה נוגע לענייני מין ומגדר יהיה זה מטופש מצדנו לשפוט את חז"ל במונחים של תקופתנו. בעידן בו פעלו חכמינו הקשישים טרם נולדו מונחים כמו "החפצה", "הסגברה", "שיח פוגעני" וגם החוג למגדר באוניברסיטת בבל – עד כמה שידוע לנו – טרם נוסד. הצייטגייסט של הימים ההם – גם ובעיקר בקרב לא יהודים – התייחס לאישה כמחולל ילדים ותו לא. כואב, כן. אבל לא כך ראו זאת אנשי התקופה. בדיוק כשם שהם לא מצאו פגם בתופעות יומיומיות כגון רכישת עבדים, נקמת דם וסקילת כופרים, ועוד כהנה וכהנה מרעין בישין, שלמזלנו חלפו מן העולם. אולם בדרכם החכמה והממזרית, סופרי חז"ל השתמשו בכל מיני טכניקות[…]

הסופר המהולל שלום עליכם כינה אותה בזלזול "רומנים למשרתות" וקרא להחרים אותה, מבקר הספרות הידוע שמעון דובנוב טען שהדמויות בה פלקטיות וזולות, והאב המייסד של ספרות היידיש, י.ל פרץ, פשוט סלד ממנה. אבל כשאנשי הרוח אניני הטעם נבחו, השיירה ובה גורי ספרות מבטיחים כמו יצחק בשביס זינגר, מאיר שייקביץ ואלכסנדר הרכבי, המשיכה לנסוע. כי האמת היא, שבאותם ימים גם אלו וגם אלו ידעו, כי מי שרוצה להתפרנס מכתיבה מבלי לגווע ברעב, חייב לשלוח ידו בסוגה הספרותית העממית. הכירו את האימא והאבא של אופרות הסבון, הטלנובלות וספרי הטיסה – והכל ביידיש ציורית וממזרית – השוּנד. לקראת סוף המאה ה-19 וראשית המאה[…]

מקורותיו של ה"סיגד", חגם המיוחד של בני קהילת ביתא ישראל, אינם ברורים לגמרי. על פי סברה אחת מקור החג במאה הששית, בסיומה של המלחמה בין הנוצרים ליהודים בתקופת שלטונו של גברה מסקל, מלך אריתריאה וצפון אתיופיה. אולם האיזכור הכתוב הראשון לחג הסיגד הוא מהמאה ה- 15, בתקופה שבה קיסרים נוצריים רדפו יהודים וניסו לנצר אותם בכוח. לכן יש חוקרים הסבורים שזהו מקור החג, שכן חוגגים בו את חיזוק הברית היהודית. את סיגד חוגגים 50 ימים לאחר חג סוכות, בכ"ט בחשוון. לפי המסורת האתיופית ביום זה התגלה אלוהים לפני משה. פירוש השם סיגד הוא "סגידה", והחג מסמל את הברית שבין עם[…]

בבוקר אפור וסגרירי של ה-11 באפריל 1961, בשעה 09:00 נכנסה דמות כחושה, שיערה מקליש, חנוטה בחליפה ומשקפיים כהים, לתא הזכוכית המשוריין באולם "בית העם" בירושלים. רחש נשמע בקהל. הדמות התיישבה, עווית קלה בזווית פיה. עדשת המצלמה התמקדה באצבעות ידיה העדינות, אלו שלפני 75 שנה חתמו ביד יציבה על אחד המסמכים המתועבים ביותר בהיסטוריה האנושית. היום לפני 27 שנים, ב-15.11.1990, הלך לעולמו גדעון האוזנר, האדם שחתום על אחד מנאומי הפתיחה האייקוניים בתולדות העם היהודי ומדינת ישראל. השבוע הראשון במשפטו של אדולף אייכמן, אדריכל "הפתרון הסופי" לבעיית היהודים, הוקדש לפרטים הטכניים – דיונים על חוקיות לכידת הנאשם, סמכותה של מדינת ישראל לשפוט[…]