בלוג

ההתבטאות של חברת הכנסת מירב מיכאלי כי "ילדים וילדות הם העתודה של המדינה והחברה ולא עניין פרטי" – כפי שסיכמה בחשבון הטוויטר שלה בתגובה לסערה שפרצה חודש אחרי פרסום דבריה במסגרת פאנל באוסטרליה בו התארחה – היא הזדמנות מצוינת לחזור ולשרטט את דיוקנו של התא המשפחתי היהודי לפני הופעת המודרניות ובעיקר להתרשם עד כמה לעתים הקצה הנאור והפרוגרסיבי של המאה ה-21 יכול להיפגש עם הקצה הדתי- מסורתי של המאה ה-18. במהלך המאה ה-11 לספירה (סביבות שנת 1000) הוציא יהודי בשם רבינו גרשום, שהיה במקרה גם מנהיג קהילת יהודי אשכנז, סדרת תקנות שהובילו למהפכה בעולם המשפחה היהודי. בין השאר קבעו התקנות[…]

"לפני חמישים וארבע שנים, ביום הזה ממש, התעורר נער יהודי מעיר קטנה בהרי הקרפטים לא רחוק מוויימר האהובה של גתה, במקום שייזכר לדיראון עולם. מקום ושמו בוכנוואלד" כך נפתח "סכנות האדישות", נאומו של ניצול השואה, הסופר המעוטר, חתן פרס נובל לשלום, הפילוסוף ואיש הרוח אלי ויזל. היו נואמים כריזמטיים ממנו כמו וינסטון צ'רצ'יל, ולדימיר לנין, אדולף היטלר ושארל דה גול, ונאומים מפורסמים משלו כמו "יש לי חלום" של מרטין לותר קינג, או נאומו הבלתי נשכח של המלך צ'ארלס הראשון לפני הוצאתו להורג. אבל כפי שכתב בהקדמה לרב המכר "הנאומים ששינו את העולם", ההיסטוריון הידוע סיימון סבג מונטפיורי: "הנאום הטוב ביותר[…]

זהו סיפורו המופלא של כתב היד העתיק ביותר של התנ"ך. היהלום שבכתר. כיאה למי שנושא בין דפיו את האפוס המקראי רווי הדרמה והמסתורין, כך גם סיפורו מורכב מאינספור עלילות ותפניות מפתיעות. חג שמחת תורה הוא הזדמנות מצוינת להכיר את קורותיו המרתקים של "כתר ארם צובא" – המהדורה העתיקה ביותר של ספר הספרים. בשנת 1943 נצטווה יהודי צעיר ממוצא חלבּי בשם יצחק שמוּש להתייצב במשרדי הנהלת האוניברסיטה העברית בירושלים. נרגש מההזמנה הגיע לחדר בו ישבו שניים מבכירי ההנהגה הציונית – נשיא האוניברסיטה, מר יהודה מאגנס, וחבר הנהלת הסוכנות היהודית, מר יצחק בן-צבי. השניים, אפופי סוד והילת מסתורין, הפקידו בידי הצעיר משימה[…]

מאת רחל דרוק המסר הגלוי העולה מביקור בהיכל בתי הכנסת החדש של בית התפוצות, הוא שבית הכנסת הוא גורם מלכד ומאחד בחיי היהודים, על אף המנהגים, הניגונים והלשונות השונות. אך קיימים בעולם 1,400 בתי כנסת שחולקים ביניהם קשר מיוחד, סמוי יותר – בכולם שוכן ספר תורה מצ'כיה. סיפור מסעם של אלפי ספרי תורה מהרפובליקה של צ'כוסלובקיה לשעבר אל מקומות מרוחקים כמו ניו זילנד, ארצות הברית ודרום אמריקה מתחיל במלחמת העולם השנייה. קבוצת אוצרים ואנשי רוח פעלה באותה תקופה מסוכנת במרוץ נגד הזמן במטרה להציל חפצי קדושה מקהילות ברחבי בוהמיה ומורביה. המוזיאון היהודי בפראג נוסד באוגוסט 1906 והציג חפצים יהודיים מפראג[…]

אחרי שהיידיש ניצחה את העברית בסיבוב הראשון בפולין, עבר הגומלין לארץ ישראל ובצירוף מקרים אירוני שרק המציאות ההיסטורית יכולה לספק, מי שהתייצבה מול העברית הפעם הייתה האימא החורגת של היידיש – השפה הגרמנית. כולנו מכירים את משל מגדל בבל מספר "בראשית" על אלוהים שהעניש את השואפים להגיע אליו בכך שבלבל את לשונותיהם, עד שהאחד לא הבין מה חברו אומר והמגדל קרס. מציאות דומה התרחשה, פחות או יותר, בארץ ישראל בראשית המאה הקודמת, בזמן סיום הכיבוש העות'מני. אנחנו מדברים על שירת הברבור של אחת האימפריות הגדולות בתולדות ההיסטוריה האנושית, ומי שכונתה בערוב ימיה "הענק הגוסס על הבוספרוס" (המצר שמחבר בין החלק[…]

שריפת התלמוד ב-12 ביוני 1242 חנו כארבעים קרונות עץ רתומות לסוסים סביב אחת הכיכרות המרכזיות בפריז. הקרונות היו עמוסים עד להתפקע באלפי כרכים של התלמוד הבבלי. השמועה על מה שעומד להתקיים בכיכר התפשטה ונחיל אדם החל לזרום למקום. בראש ההמון עמד יהודי מומר בשם ניקולאוס דונין, כשעל פרצופו מרוח חיוך שמח לאיד של מנצחים. לא חלפו מספר רגעים והקרונות, על רבבות ספרי התלמוד שבהם, הפכו לעמודי אש ענקיים. שריפת התלמוד נחשבה לפולחן אנטישמי שכיח בימי הביניים. כמו בפריז התקיימו אירועים פירומנים מהסוג הנ"ל גם באיטליה, בפודוליה ובמקומות נוספים. עם זאת, אין ספק כי המפורסמת מכולם הייתה השריפה בפריז, בעיקר בשל[…]

בואו נודה על האמת. לנו, היהודים, יש חיבה עמוקה להתכנס ולערוך קינה בציבור על ימים נוראים שהתרחשו בהיסטוריה המשותפת והמדממת שלנו. העניין הוא שלפעמים, בין הקינות, נוצרת אפליה, כי במלחמה על הזיכרון יש ימים נוראים שזוכים למלוא החשיפה –  ימי הנצחה, טקסים מרגשים ונאומים חוצבי להבות – ומנגד ישנם ימים איומים ונוראים אנונימיים, שאף אחד לא מכיר והם חולפים עלינו מבלי שנדע על קיומם. ארבעה כאלה בחרנו להביא לכם הפעם, בין ראש השנה ליום הכיפורים – סיפורם של ארבעה ימים בתולדות העם היהודי שלא נכנסו לספרי הלימוד, לתקנון טקסים וסמלים, או ליומנים שחברות הביטוח מחלקות בתחילת השנה. קבלו אותם –[…]

ראש השנה הוא לא רק תאריך בלוח השנה העברי שמסיים שנה ומתחיל שנה חדשה, אלא גם הזדמנות לכל אחד ואחת מאתנו לחשב מסלול מחדש: להגשים חלומות, לסלול דרכים חדשות ובקיצור – לצאת מאזור הנוחות. עד כאן המחווה שלנו לטורים של יאיר לפיד. עכשיו איך עושים את זה? או, טוב ששאלתם. מה שעוזר לא פעם הוא להיתלות באילנות גבוהים. באמת. זה לא מסובך ועם זאת די אפקטיבי. כל מה שצריך זה לחפש אילן אחד גבוה במצב טוב ולשאוב ממנו השראה. יש המון אילנות כאלו. אנשים מעוררי השראה, שלא נכנעו לייאוש, לציניות, לפחד לשנות, ופשוט העזו לעשות את הצעד הראשון ולהתחיל –[…]

לפעמים צריך להגיד גם את המובן מאליו, כפי שאמר ראש ממשלת ישראל לשעבר, מנחם בגין. קחו לדוגמא את השפה העברית. כיום זה מובן מאליו עבורנו לקשקש בעברית, לקלל בעברית, לקטר בעברית ולקבל SMS…סליחה, מסרון, בעברית. אבל לפני מעל מאה שנה, כשחלק גדול מבני עמנו הצטופפו אי שם בין הים הבלטי לים השחור, הדיבור בעברית לא היה מובן מאליו כלל וכלל. להיפך. באותם זמנים העברית הייתה שפה מאובנת ודלת הבעה. "לשון קודש" כינו אותה. מילותיה עיטרו בעיקר גווילי סידורי תפילה מתפוררים ומשפטיה קובצו לתפילות שנישאו בגרון ניחר בקבלות שבת וימים נוראים. בעידן ההוא גבולות העברית הסתיימו בתחומי בית הכנסת, ואילו מחוץ[…]