אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

חלק ממתחם לני ברוס בתערוכה "ויהי צחוק - הומור יהודי מסביב לעולם" במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

כל האמת ובלי פחד: לני ברוס – אויב התקינות הפוליטית

בשנת 1925 נולד בלונג איילנד בן יחיד למיקי וסאלי שניידר. בגיל שמונה ימים הוכנס העולל בבריתו של אברהם אבינו ונקרא שמו באמריקה לאונרד אלפרד, או בקיצור "לני". הוריו עדיין לא ידעו שכפי שאברהם אבינו ניפץ את פסלי האלילים של אביו כדי ליצור דת חדשה, גם לני שלהם עתיד לנתץ את אלילי תקופתו ולהכריז על דת חדשה – "תרבות הנגד". "לני הוא האח שמעולם לא היה לך", כתב בוב דילן בשיר שהקדיש לו. אולי זה בעצם מספר את הסיפור כולו. דילן, שהשכיל לנסח את מחשבות דורו יותר טוב מכול אחד אחר, פגע שוב בול בפוני. לני היה עבורו ועבור חבריו מעין[…]

המשך קריאה
חתונתם של מגדה ויוזף גבלס. מאחוריהם, אדולף היטלר. דצמבר 1931 (Bundesarchiv, Bild 183-R32860 Creative Commons)

גבלס פינת ארלוזורוב: האם שר התעמולה הנאצי קשור לתעלומת הרצח ההיסטורי?

הוא היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וכוכב עולה בתנועה הציונית בשנות ה-30. היא הייתה מהנשים המפורסמות ביותר ברייך השלישי ואשתו של שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס. ובכל זאת, חייהם של חיים ארלוזורוב ומגדה גבלס ממשיכים לרתק לא מעט חוקרים ברחבי העולם, ונראה שטיב הקשר האפשרי ביניהם ממשיך להצית את הדמיון של לא מעט אנשים. מי היו שני האנשים יוצאי הדופן הללו, האם הם אכן היו בקשר רומנטי, והאם יוזף גבלס הוא התשובה לתעלומה ארוכת השנים שהפכה אחת השאלות השגורות במיתולוגיה הציונית – מי רצח את ארלוזורוב? מגדה גבלס וחיים ארלוזורוב היו קרובים בגילם – היא נולדה ב1901 והוא[…]

המשך קריאה

קבלת פנים לרגל יום העצמאות של סלובניה: תערוכה ודיון

מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, ושגרירות הרפובליקה של סלובניה שמחו לקיים אירוע לרגל יום הרפובליקה של סלובניה, שבו השתתפו כבוד שגרירת סלובניה בישראל, הגברת ברברה סושניק, כבוד שגרירת דנמרק בישראל, הגברת שרלוט סלנט, ועוד אורחים נכבדים. האירוע כלל: תערוכה בנושא חיילים יהודים בצבא האוסטרי-הונגרי בחזית איזונצו במלחמת העולם הראשונה פאנל בנושא החיילים היהודים, בהשתתפות מנהל המרכז למורשת התרבות היהודית במריבור, ד"ר רנאטו פודברסיץ', מומחה לתולדות הקהילה היהודית בגוריצה, ואורן נהרי  

המשך קריאה
מנחם בגין נואם את נאום השילומים בכיכר ציון, ירושלים, ינואר 1952 (צילום מסך: ארכיון המדינה)

הנאומים הגדולים: מלחמת האחים של מנחם בגין

מהו הופך נאום לנאום גדול? נאום גדול מעמיד שני ערכים אוניברסליים למלחמת אין מוצא, כמו נאומו המטלטל של אלעזר בן יאיר, שהוביל להתאבדות המונית במצדה. נאום גדול נישא ברגע קטן ולכאורה לא חשוב, שמנער את האדישים מאדישותם כמו נאומו של אלי ויזל בבית הלבן, או ברגע גדול והיסטורי שהרעיד אומה שלמה בטראומה כמו נאום הפתיחה של גדעון האוזנר במשפט אייכמן. אבל נאום גדול גם יכול להיות כזה שמחטט בפצעים המדממים ביותר, כמו נאומו המוכיח של מנחם בגין נגד הסכם השילומים. מספרים על בגין כי לפני כל נאום שנשא נהג לעמוד שעות ארוכות מול המראה ולהתאמן על תנועות הנפת הידיים, קפיצת[…]

המשך קריאה
מתוך התערוכה "ויהי צחוק - הומור יהודי מסביב לעולם" במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות

יהיה לך קר, קח ספר: האימא היהודייה שהעיקה על פיליפ רות

בשנת 1928, מיד אחרי מות אימה, הקליטה הזמרת היהודייה-אמריקאית סופי טאקר את השיר "א יידישע מאמע" וקנתה את עולמה. מאז, בכל פעם ששרה את השיר בהופעות, נהגה טאקר לספר על אימה האהובה, "אישה עם לב יהודי טהור ומסירות אין קץ הניבטת מעיניה". השיר "א יידישע מאמע" הוא פס הקול של הנשמה היהודית, לפחות עבור כל מי שהוריו נולדו מזרחית לנהר הוויסלה. השיר הוא מעין מנהרת זמן רגשית לגן העדן האבוד של העיירה היהודית; הימים בהם לאימהות יהודיות היו אמנם הרבה פחות זכויות, אבל הרבה יותר כוח – אותו הן הפעילו נגד כל מי שניסה לפגוע בגוזלים שלהן. למי ששפת היידיש[…]

המשך קריאה

בית התפוצות בכנס הרצליה 2018: נאום הפתיחה של אירינה נבזלין ופאנל מיוחד

בהרבה שמחה וגאווה התארחנו בכנס הרצליה 2018, עם גברת אירינה נבזלין, יו"ר הדירקטוריון של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ונשיאת קרן נדב, שהוזמנה לשאת דברי פתיחה בפני הפורום המכובד. גב' נבזלין הוצגה בחום על ידי האלוף במיל' עמוס גלעד, יו"ר ועידת הרצליה השנתית. מיד לאחר הנאום, התקיים פאנל מיוחד בשיתוף עם מרכז טיש לדיאלוג יהודי במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, שדן בנושא האסטרטגי "ישראל ויהדות העולם – במסלול התרסקות?", שהנחתה טל שניידר ("גלובס"), בהשתתפות: ד"ר אניטה פרידמן, נשיאת קרן קורת הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת הרבנים של אירופה הרב ד"ר ארי ברמן, נשיא ישיבה יוניברסיטי ח"כ ד"ר נחמן שי השגריר[…]

המשך קריאה
טקס שבועות בסנטרל פארק, ניו יורק, ארה"ב 1950 (צילום: הרברט זוננפלד. בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

רות המואביה: הנכריה שלימדה אותנו פרק באנושיות

מסתננת? פליטה? מהגרת בלתי חוקית? מבקשת עבודה? מעניין לאיזו קבוצה היינו משייכים את רות המואבייה אילו סיפורה היה מתרחש היום. רות כנראה לא הייתה מספיק "יהודיה" כדי לעבור גיור ברבנות ולא מספיק "ישראלית" כדי לייצג אותנו באירווויזיון. היא הייתה "האחר", אבל לא "אחר" פלקטי שעטוף באריזות שיווקיות כוזבות. היא לא נולדה כאן ולא חונכה כאן. גרוע מכך, רות הייתה מבנות האויב המואבי, וע"פ חז"ל נכדתו של עגלון מלך מואב – ההוא שאהוד בן גרא דקר בחרב פיפיות באחת ההתנקשויות המקוריות ביותר המתוארות במקרא. אבל הפלא ופלא. דווקא רות, שהיו לה את כל הסיבות בעולם לטפח שנאה יוקדת כלפינו, בחרה לנהוג[…]

המשך קריאה
שלושה סוחרים יהודים. פודוליה, אוקראינה, 1860-1890 (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, באדיבות החברה הישראלית לפולקלור "ידע-עם", תל אביב)

הטייקונים היהודים של ימי הביניים: סיפורם המופלא של הראד'אנים

ב-30 בינואר 1939 נשא אדולף היטלר נאום שעתיד להיכנס לדפי ההיסטוריה כפעם הראשונה בה הצהיר קבל עם ועדה על שאיפתו להשמיד את העם היהודי. במהלך הנאום שיבץ היטלר מספר פעמים את המונח "יהדות הממון הבינלאומית" כמקור לכל צרות העולם. מחקרים רבים הראו שהשנאה הפתולוגית של היטלר לבני העם הנבחר הייתה תולדה של פראנויה מדומיינת מכוחם הכלכלי של היהודים – באותו זמן עם חלש, מפוזר, ונעדר זכויות פוליטיות וריבוניות. אבל מילניום שלם לפני שהיטלר השליך את ההפרעות הנפשיות שלו על היהודים, עלתה לגדולה שכבה אליטיסטית של סוחרים יהודים שהחזיקה בעמדת מפתח בכלכלה הבינלאומית. הם שלטו  בעשרות שפות, עשו עסקים חובקי עולם[…]

המשך קריאה

לילה אמריקאי מלא כוכבים במוזיאון העם היהודי

אגודת ידידי בית התפוצות בשיתוף קרן רודרמן וסדנאות הבית של אשכול נבו, ארחה ביום חמישי 3.5 במוזיאון העם היהודי, את הסופרת ניקול קראוס ל"לילה אמריקאי" משובח שעסק בנושא של זהות יהודית-אמריקאית והשפעתה על ישראל. הערב כלל שיחה עם הסופר אשכול נבו, מפגש עם אמנים, סופרים ואנשי תרבות כמו דנה ברגר, בועז כהן, נעם פרתום, רועי חסן ושלומי חתוכה. האירוע הסתיים במופע סוחף של שי צברי שהרים את האולם המפוצץ לתקרה. תודה לכל המעורבים ובעיקר לכם – הקהל הרחב, על שרכשת כרטיסים והגעתם לערב המשובח הזה. ניפגש שוב בקרוב! (צילומים: איציק בירן)  

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב