בלוג

לאורך רוב ההיסטוריה, יהודים כתבו בז'אנרים שונים ומגוונים: הלכה ואגדה. פיוטים בנושאים שונים,  קינות של חורבן, שירים ליום טוב, דברי מוסר ודברי סוד בתורת הקבלה. בקיצור – הם כתבו וכתבו. אבל יש ז'אנר אחד שעד המאה ה-19 יהודים נמנעו ממנו כמעט לגמרי – כתיבת היסטוריה. בדרך כלל, ובניגוד מוחלט לסביבה הנוצרית והמוסלמית, היהודים נמנעו מלכתוב כרוניקות מסודרות של הרצף ההיסטורי שלהם. אירועים כאלו תוארו בדרך כלל במסגרת ז'אנרים אחרים. אבל היה יהודי אחד שהיה בכך יוצא דופן – ואנחנו לא מתכוונים ליוסף בן מתתיהו מהמאה ה-1 לספירה שחיבר כמה חיבורים מפורסמים מאד – אלא למחבר שחי 1500 שנה מאוחר יותר,[…]

פרופ' ורד נעם, אוניברסיטת תל אביב גם השנה התעוררה המחלוקת הוותיקה בשאלה האם יש לסגור את בתי הקפה והמסעדות בתל אביב בתשעה באב. נניח לרגע לפוליטיקת הזהויות המוכרת ונציג שאלה בניסוח רחב יותר: האם הזיכרון הקולקטיבי, על הפרקטיקות הנגזרות ממנו, הוא נצחי, או שמא הוא גמיש וניתן לשינוי? בעל בית הקפה התל אביבי ודאי יאמר שמה שהיה לפני 1900 שנה אינו רלוונטי. כלומר, אין לו אחיזה בהווה. אבל אם נשאל האם בעוד אלף שנים יהיה נכון לבטל את יום השואה, יאמר אותו בעל בית קפה במידה רבה של ודאות "לעולם לא. חובה לזכור את מה שהיה". במלים אחרות: במקרה זה[…]

אפשר ללמוד הרבה על עולמו הערכי של מנהיג על פי השוחד שהוא מקבל או מציע. למשל, הפיל שהעניק הסולטן הארון אל-ראשיד לקארל הגדול, הנעליים שרכש הקומבינטור "נורמן" לראש הממשלה מיכה אשל בסרט של יוסף סידר, וכמובן מעטפות הכסף שקיבל ראש הממשלה הקודם שלנו. בסיפור שלנו, הכל התחיל בקיץ 1901 כשבמוחו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, צץ רעיון מבריק: להעניק לסולטן התורכי מתנה. אבל לא סתם מתנה, אלא את השפיץ הטכנולוגי של אותם ימים: מכונת כתיבה באותיות ערביות. אם מתוך שיקולים קרים של היצע וביקוש ואם מתוך "השקפה מערבית מתנשאת" כפי שמן הסתם אדוארד סעיד היה קובע, עובדה היא שעד[…]

בעוד יהודים רבים, בהם שחקני נבחרת ישראל ששיחקו בגביע העולם מכסיקו 1970, רק אחד שיחק במשחק הגמר. פרנץ שון נולד בבודפשט ב-1915 ומעולם לא הכיר את אביו, ליאופולד שנפל במלחמת העולם הראשונה במדי הצבא האוסטרו-הונגרי. חלומו כנער, וחלומה של אמו רוזה, היה להיות רופא. אבל הצטיינותו בכדורגל הביאה אותו למ.ט.ק – מועדון הפאר של הונגריה באותם ימים, שהיה ידוע באוריינטציה היהודית שלו. מ.ט.ק שלטה בכדורגל ההונגרי באופן מוחלט מסוף מלחמת העולם הראשונה ועד אמצע שנות ה-1920 וקבעה שיא עולמי של תשע אליפויות רצופות. היא הייתה הבסיס לנבחרת ההונגרית ובשורותיה שיחקו כמה כוכבים יהודים. כשפרנץ שון הצעיר מגיע לשורות הקבוצה הבוגרת[…]

אחד מסיפורי האגדה הנפוצים אותם נהוג לספר כדי להדגיש את היחס המיוחד של נפוליאון בונפרטה לעם היהודי, מתרחש במסעו (הכושל) לכיבוש ארץ ישראל. סופר שהוא הגיע עם צבאו לארץ בט' באב ושמע את היהודים בוכים ותמה מדוע. כשהוסבר לו שהיהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש, אמר "עם שמקונן על אירוע חורבן המקדש שקרה מאות שנים קודם אין ספק שיבוא יום ויזכה להקימו מחדש". הסיפור הזה – מיוחד ומעתיר כבוד על היהודים ככל שיהיה – קצת בעייתי מבחינה היסטורית. קודם כל, משום שכל שהותו של צבא נפוליאון בארץ ישראל הייתה בין החודשים פברואר ליוני, כך שלא היה סיכוי שנפוליאון או מי[…]

כנראה שטיפוסים אנטישמים מהסוג של מחברי "הפרוטוקולים של זקני ציון" וכאלה שהאשימו את הכסף היהודי בכל עוולות העולם, היו מחככים ידיים בהנאה אם היו שומעים כי בזמן שהענף האנגלי של משפחת רוטשילד היהודית מימן את האנגלים במלחמתם נגד נפוליאון בראשית המאה ה-19, שתי משפחות יהודיות עשירות מאלג'יריה מימנו את נפוליאון במלחמתו של האחרון נגד האנגלים. כמו שאומרים אצל החבר'ה האלה – כסף יהודי נדבק לכסף יהודי. 130 שנה נמשך הכיבוש הצרפתי באלג'יריה ובזכות היצירות הרבות שעסקו בנושא אנחנו יודעים כיצד הוא הסתיים: עשרות אלפי הרוגים, שמונה שנים של מלחמה עקובה מדם, ושארל דה גול אחד שהכריז ב-1 ביולי 1962 על[…]

את הכדורגל הביאו היהודים לאוסטריה בדרך קצת מוזרה. הסניף האוסטרי של משפחת רוטשילד ייבא לטירתו קבוצה של גננים אנגלים, ואלו הביאו איתם כדור ואת אהבת המשחק. וכך המשחק הראשון על אדמת המדינה התנהל על מדשאות האחוזה המרהיבה. אבל עם כל הכבוד לאנשי הממון האגדיים, את התרומה הקריטית ביותר לכדורגל האוסטרי – והאירופי – יניח דווקא יהודי אחר, כזה שמאס בבנקאות. הוגו מייזל נולד ב-1881 בבוהמיה, צ׳כיה של ימינו ואז באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו, לודוויג, שהיה בנקאי, ואמו קרולינה, ייעדו אותו לבנקאות והוא נשלח בן 12 לוינה ללמוד בבית ספר מסחרי. אבל הוגו הצעיר התרכז בתקופת הלימודים יותר בכדורגל. הוא התאהב במשחק[…]

לפני כמה שבועות פתחנו את התערוכה החדשה במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות, "ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם", תערוכה גדושה במוצגים משעשעים, מאתגרים, מעוררי ההשראה אשר מעשירים את הסיפור היהודי. בין כל אלה אנו שמחות להציג את "ברבי עם תפילין". זוהי שנת הבת-מצווה של "ברבי תפילין". כבר 12 שנים שהיא מצחיקה, מכילה ומשמחת. ישבנו עם ג'ן טיילור פרידמן, היוצרת של ברבי תפילין, סופרת סת"ם, והאישה הראשונה (ככל הידוע) שכתבה ספר תורה, לשיחה על השורשים המצחיקים והלא צפויים של הבובה המיוחדת שיצרה. "ברבי עם תפילין" מוצגת כעת בתערוכה החדשה בבית התפוצות, "ויהי צחוק" – איך את מרגישה לגבי זה? אני[…]