אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

בלוג

אלכסנדר צדרבוים, סנט פטרבורג 1885 (ויקימדיה, מתוך אוסף הספריה הלאומית)

שטיק תקשורת: המו"ל היהודי שכבש את סנט פטרבורג

הוא לא היה הראשון להוציא עיתון מודרני בעברית, העיתון שלו לא היה הגדול או הפופולרי ביותר, לפעמים הוא העתיק פורמטים מהמתחרים שלו, ולא היה ידוע כמשכיל יוצא דופן בהשוואה לחבריו ובכל זאת, בתוך גל עיתונות ההשכלה של המאה ה-19 שמור מקום של כבוד לעיתון "המליץ" ולמוציא לאור והעורך שהיה מזוהה איתו – אלכסנדר צדרבוים שהיה ידוע בכינויו "הארז". אחת הסיבות לכך שצדרבוים והעיתון שלו נחשבו ליוצאי דופן, נגע למקום שבו העיתון יצא לאור – העיר סנט פטרבורג ברוסיה הצארית. כשצדרבוים ושותפו אהרן יצחק גולדבלום החליטו להוציא שבועון בשנת 1860, הם בחרו במקום הטבעי ביותר עבורם – העיר אודסה, שנודעה באותה[…]

המשך קריאה
כמה מעשירי הקהילה באירוע לאיסוף תרומות, ניו יורק, ארה"ב, שנות ה- 1960 צילום: הרברט זוננפלד (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אוסף זוננפלד)

חירות ושוויון ללא אחווה: הפילוסוף היהודי שאתגר את "המדינה הסוציאליסטית"

בתקופה המודרנית עלו לגדולה שתי אסכולות אידיאולוגיות מנוגדות שהתייחסו לסוגיית הצדק החלוקתי – מודל "המדינה הסוציאליסטית" שחתר להרחבת ההתערבות הממשלתית בחיי הפרט ומודל "המדינה הליברלית" שטיפח את חירויות הפרט וביקש למנוע ככל האפשר את התערבות הממשלה בחייו. ברובד העמוק יותר, מדובר במאבק עז ורווי יצרים גם היום בין שני ערכים מרכזיים – ערך "השוויון" מול ערך "החירות". סוגיית הצדק החלוקתי הטרידה את המחשבה היהודית משחר ההיסטוריה – תרומות ומעשרות, שנת יובל, מס מחצית השקל, יום מנוחה כללי – כל אלו היו מקצת החוקים החברתיים שהטילה על נתיניה "הרפובליקה העברית המקראית" – כפי שכינה אותה תומס הובס. אם נתרגם את ערכי[…]

המשך קריאה
נמחק לה החיוך והיא יצאה לעבודה, להוכיח את מכחישי השואה ואירווינג בראשם. דברה ליפשטדט (צילום: ICRC, Creative Commons)

חור שחור: היום בו נמחק חיוכו של גדול מכחישי השואה

אם היינו צריכים לקבוע תאריך ליום הזיכרון להכחשת השואה, ה-11 בנובמבר היה יכול להיות מועמד מוביל. מדוע? כי בתאריך הזה, בשנת 2005, נעצר ההיסטוריון דייוויד אירווינג, מי שנחשב לגדול מכחישי השואה בעולם. את הטייטל המפוקפק חייב אירווינג לדברה ליפשטדט, אינטלקטואלית יהודייה ומרצה מאוניברסיטת "אמורי" שבג'ורג'יה, ארה"ב. ליפשטדט, בת למשפחת יהודים מהגרים מגרמניה, הייתה יכולה להיבלע בקלות באנונימיות המנומנמת של האקדמיה האמריקאית, אלמלא יום אחד פנו אליה שני חוקרי שואה בעלי שם עולמי בהצעה לכתוב מחקר על מכחישי שואה. "אלו שטוענים שהעולם שטוח? שאלביס חי?", צחקה ליפשטדט כששמעה את ההצעה. אבל אז השניים הציגו בפניה מחקר על פיו 22% מהציבור באמריקה[…]

המשך קריאה
(המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות, באדיבות אלישה רוטן, תל אביב)

100 שנה למלחמת העולם הראשונה: זכרון יהודי נדיר בתמונות

השבוע לפני 100 שנה הסתיימה מלחמת העולם הראשונה – שגבתה את חייהם של כ-18 מיליון בני אדם – 10 מיליון לובשי מדים ו-8 מיליון אזרחים. מלבד מהלכה ההרסני היא ״הורישה״ לאנושות כמה מהחוליים שיאפיינו את המאה העשרים – הנאציזם, הפאשיזם והבולשביזם שעלו לאחריה. גם הרבה מסכסוכי המזרח התיכון – ואי היציבות התמידית של מדינות כמו סוריה, לבנון ועיראק – קשורים ישירות למלחמה ולתנאים בהם הסתיימה. זו הייתה גם אחת המלחמות הראשונות בהן יהודים נלחמו במספרים גדולים וברוח התנדבות גדולה בצבאות שני הצדדים. בחלק מהמדינות, בעיקר גרמניה ואוסטריה-הונגריה, ההתבוללות והשוויון האזרחי ליהודים העלו מאד את המוטיבציה שלהם להילחם. יהודים אחרים –[…]

המשך קריאה

כולנו בולגרים: תור הזהב המכריע של יהודי הבלקן

גם היום, כשמדברים על "תור זהב יהודי", המחשבה הראשונה שעולה בראש היא כמובן זו של יהדות ספרד – תקופה שנחשבת לשיא של מעורבות יהודית בח'ליפות המוסלמית בספרד, עם השפעות הדדיות במחשבה הפילוסופית, בשירה, במדע ובעוד שפע תחומים אחרים שהותירו חותם על היהודים וסביבתם. אבל ליהודים היה תור זהב במקום נוסף, גם בימי הביניים, ולמרות שיש לנו פחות מקורות עליו נראה שהוא היה לא פחות משמעותי מזה שהתרחש בספרד – תור הזהב של היהודים בבולגריה. בדרך כלל בולגריה והיהודים מזוהים עם מאורעות המאה ה-20 בדגש על השואה, וההצלה של מרבית היהודים המקומיים. אבל יותר מ-1,000 שנה לפני כן, לא רק שהיהודים[…]

המשך קריאה
"מעין גנים", מתוך "ספר האילם" מאת יוסף שלמה דלמדיגו. דפוס מנשה בן ישראל. אמסטרדם, הולנד, 1628 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, בית התפוצות)

דוקטור, תציל אותם: העילוי ששבר את החרם האנטישמי על רופאים יהודים

מפתיע או שלא, אבל הציוץ של הרוצח בבית הכנסת בפיטסבורג כי "היהודים הם בני השטן" מעיד כי בכל הנוגע לשנאת יהודים שום דבר לא השתנה כבר מאות שנים. התוכן אותו תוכן והאנטישמיות אותה אנטישמיות. הדבר היחיד שפשט ולבש צורה זו הטכנולוגיה שמעבירה את הרוע ממקום למקום בעולם. כמו למשל בסיפור הבא, שהתרחש בגרמניה של המאה ה-17 ומספר על הופעתם הראשונה של רופאים יהודים במרחב האירופי – הופעה שלוותה בטונים אנטישמיים צורמים ובאיש אחד יחיד ומיוחד. יוסף שלמה דלמדיגו, המכונה "ישר" (יוסף שלמה רופא) נולד בשנת 1591 בכרתים למשפחת מלומדים מפורסמת. דלמדיגו – רופא, פילוסוף, מתמטיקאי ואסטרונום מחונן שיצק מים מהגאון[…]

המשך קריאה
Radekhiv, Galicia, Ukraine, 2017

אין לי מה לומר, רק להראות: עקבות של רצח עם יהודי באירופה

מאת: כריסטיאן הרמן כבר שנים שבזמני הפנוי אני מסייר ברחבי מזרח אירופה ומצלם שרידים של חיים יהודים. תמיד אני לוקח אתי מצלמה אנלוגית לצילומי שחור-לבן ומצלמה דיגיטלית, ולא פעם אני מטייל עם חברים יקרים ששותפים גם הם לשיגעון שלי. רבים – יהודים וגם לא יהודים כאחד – שואלים אותי למה אני עושה את זה. זה כנראה מבלבל אותם במקצת. זה גם מה שידידתי רחל דרוק רצתה לדעת כשביקשה ממני לכתוב משהו עבור בלוג בית התפוצות. אמנם ברור לי שהם שואלים מתוך כוונות טובות, ועדיין זה מרגיז אותי בכל פעם מחדש. עבורי, ה"למה" ברור לגמרי מאליו מתוך ה"מה". כל מה שאני[…]

המשך קריאה

השקת ספרו של השגריר אלפרד מוזס

יום שני, 22 באוקטובר 2018: בעונג ובגאווה קיימנו בבית התפוצות אירוע לרגל השקת ספרו של יו"ר חבר הנאמנים השגריר אלפרד מוזס: Bucharest Dairy: Romania’s Journey from Darkness to Light באירוע בירכו אלוף (מיל.) עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ואירינה נבזלין, נשיאת קרן נדב ויו"ר דירקטוריון בית התפוצות. את הערב המרגש הנחה דן תדמור ובמהלכו התקיים ראיון מרתק בין פרופ' איתמר רבינוביץ' (נשיא ומייסד של Israel institute, ושגרירה לשעבר של ישראל בארצות הברית) לבין אלפרד מוזס. הספר מספר מכלי ראשון על היחלצותה של רומניה מכבלי הקומוניזם. בשנות ה- 1970 פנו כמה צעירים יהודים אל אלפרד מוזס, אז עורך דין אמריקני[…]

המשך קריאה

ממזר חסר כבוד? תעלומת ילדותו של דוד המלך

אפשר ללמוד הרבה על דתות לפי הגיבור הארכיטיפי שהן מעמידות בראשן. בהכללה גורפת במיוחד, הדת הנוצרית אוהבת את גיבוריה זכים, טהורים ומגישים את הלחי השנייה, המוסלמים מעלים על נס את מי שמקריב את חייו כדי להגיע לגן עדן, והבודהיסטים מעריצים את מי שמצליח להעביר חיים שלמים בלעשות דבר אחד – להימנע. מאכילה מיותרת, ממין חסר עכבות, מאלכוהול ומסמים. ובאופן כללי, מהחיים. היהדות, לעומת זאת, מסתייגת מדמות "הקדוש המעונה". להיפך. ביהדות אוהבים לצייר את הגיבורים שלה פגומים, יצריים והכי רחוק שאפשר מקדושים. אברהם מניפולטיבי, יצחק חלש, יעקב דו-פרצופי, משה כבד פה, יוסף יהיר ונקמן, שמשון אימפולסיבי ושלמה נהנתן. דוגמא מצוינת לכך[…]

המשך קריאה
Irina Nevzlin's address at the JNFA board meeting at the Museum of the Jewish people at Beit Hatfutsot, Tel Aviv, Oct 21 2018 (Photo/Eyal Warshavsky)

מוזיאון העם היהודי באירוע השנתי של איגוד הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה

יום שני, 22 באוקטובר, מרכז הירידים, תל אביב כנס ה-GA, האסיפה הכללית של ה-JFNA (איגוד הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה), נפתח בגני התערוכה בתל אביב. הכנס, אשר כותרתו היא "ישראל והתפוצות – אנחנו צריכים לדבר", עוסק במשבר הקיים בין יהדות ארה"ב לישראל. במושב הפותח של הכנס – במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין – נאמה אירינה נבזלין, יו"ר דירקטוריון מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות ונשיאת קרן נדב, ובהמשך התקיים פאנל העוסק בנושא "מגשרים על המחלוקות – שיחה בין תרבותית". במהלך נאומה, הודתה נבזלין למארגני ה-GA על בחירתם להתמקד בנושא הבוער "ישראל והתפוצות – אנחנו צריכים לדבר". "אנו בהחלט צריכים לדבר, אך[…]

המשך קריאה

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים, אנשי ביטחון ומפוני הדרום והצפון
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב