כשחושבים על סמלי סטטוס נהוג לחשוב על מותגי יוקרה: מכוניות מנקרות עיניים, אופנת עילית מבירות אירופה, חופשות במלונות מפוארים עם בריכת-אינפיניטי המשקיפה על ים בצבע טורקיז, או ארוחה במסעדת שף אקסלוסיבית. פירות, בדרך כלל, לא נחשבים לסמלי סטטוס. חוץ מפרי אחד – ועוד כזה שבכלל אי אפשר לאכול! ליהדות חוקים משלה, ובסוכות אין סמל סטטוס נחשק יותר מאשר פרי ההדר המשונה הזה שמקורו בכלל בדרום-מזרח אסיה.
מבין ארבעת המינים של סוכות, האתרוג נחשב ליפה מארבעתם וגם הרווי בהלכות. הערך על האתרוג באנציקלופדיה ההלכתית-חקלאית ארוך כאורך הגלות. מבחינה פרקטית, האתרוג לא משהו: הוא לא אכיל בצורתו הטרייה. הציפה והקליפה שלו משמשות לכל היותר לרקיחת ריבה וממתקים, וגם להכנת תמרוקים, אבל לא הרבה יותר מזה. אז איך הפך דוקא פרי שלא אוכלים לכל כך חשוב ביהדות? האתרוג הוא ההוכחה הניצחת שלפעמים סימבוליות חשובה משימושיות.
אז מאיפה הגיע אלינו האתרוג? בתורה דובר על לקיחת ארבעת המינים בסוכות: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים" (ויקרא כג, מ). המילה אתרוג לא נאמרה במפורש, אבל לחז"ל לא היה ספק כי מדובר באתרוג, כאילו אין שאלה בכלל. יש לזה לא מעט הסברים, אם הלכתיים-פרשניים או מדרשיים-סימבוליים.
הגמרא חיפשה פרי שהטעם שלו וטעם העץ שלו שווים. האתרוג עונה להגדרה זאת טוב יותר מכל פרי הדר אחר. בימי בריאת העולם, מסתבר, בתקופה שלפני חטא אדם הראשון, לא רק שטעם העץ וטעם הפרי היו זהים, אלא אפשר היה לאכול את שניהם! במקרה של האתרוג – אי אפשר לאכול לא את העץ ולא את הפרי, אבל לא נורא. האתרוג הוא תזכורת לעולם שלפני חטא אדם הראשון, לעולם מתוקן, ללא חטאים. שריד נדיר לימים עברו. ואולי דוקא זה שלא אוכלים אותו זה כל העניין: הרי הוא פרי הדר – כללומר פרי לנוי, פרי להתהדר בו, לא לאוכלו. זה לא הרמז הלשוני היחיד. אפשר לראות את האתרוג גם כ"פרי הדר" מכיוון שהוא דר באילן כל השנה.
במדרשים האתרוג מייצג את השלם שבישראל: יש בו גם טעם (הפרי עצמו) וגם ריח (הקליפה/הבושם), מה שמסמל אנשים שיש להם גם תורה (טעם) וגם מעשים טובים (ריח). בשונה משאר ארבעת המינים, האתרוג מחובר לאדם השלם, כמו הלב. והסמליות מתחזקת כי האתרוג דורש טיפול וטיפוח רב, מה שמקביל לעבודת האדם על עצמו. וזה רק על קצה המזלג. אפשר להתפלפל על האתרוג עוד ועוד.
לאור חשיבותו הסימבולית, לא פלא שהוא מככב באמנות היהודית עוד מימי המשנה. האתרוג מוצג בגילופי אבן מתקופת בית שני, על ארונות קבורה, ועל גמלון חזית מערת יהושפט מהמאה הראשונה. האתרוג המשיך להופיע באמנות היהודית לאורך הדורות. במקומות רבים בארץ ניתן למצוא אתרוגים (או פירות בלתי מזוהים שיש הרואים בהם אתרוגים) בפסיפסים מהתקופה הביזנטית – כמו למשל בבית הכנסת העתיק שנמצא בבית אלפא, בפסיפס הציפורים בקיסריה, בפסיפס כנסיית המולד בית לחם או בכנסיית המרטיר בבית שאן. חלק מהפסיפסים האלה הם שומרונים או נוצרים, אך רובם יהודיים.
הדעות חלוקות לגבי מתי האתרוג הגיע לארץ ישראל. הוא כנראה הגיע מהודו או ממזרח אסיה דרך פרס למערב אסיה ואירופה, אך לא ברור מתי בדיוק. רבים סבורים שהוא הגיע לארץ ישראל רק במאה ה-4 לפנה"ס בעקבות כיבושיו של אלכסנדר מוקדון במזרח ואולי אף מאוחר יותר. חוקרים אחרים מצביעים על כך שהוא הגיע הרבה קודם. למשל, יש ממצאים של זרעי אתרוג בקפריסין משנת 1200 לפני הספירה, ובגן המלכותי שבאתר רמת רחל שעל יד ירושלים, המתוארך סביב שנת 700 לפנה"ס בתקופתו של המלך חזקיהו, נמצאו שרידי אבקת צמחים של אתרוג.
האתרוג הוא כנראה עץ פרי ההדר הראשון שהגיע למזרח התיכון, וכאן החלו לגדל ולטפח אותו. את עצי האתרוג הרבו לגדל ביוון, איטליה וסביב אגן הים התיכון שכן ביוון העתיקה ורומא העתיקה נחשב האתרוג כבעל סגולות רפואיות חשובות. על פי האנציקלופדיה ההלכתית-חקלאית, "היו שעשו שימוש בעבר בקליפת אתרוג מתוק בתוספת דבש למי שהכישו נחש ארס", ו"יהודי אתיופיה נהגו לצחצח שיניים בענפי עץ האתרוג לאחר שנחשפו סיביהם הפנימיים, הם ייחסו לו תכונות של חומר מחטא, הבונה מחדש את חומר השן שנהרס".
כמו כן, עד היום יש המאמינים – או יותר נכון המאמינות – שאכילת ריבת אתרוגים בהריון תקל על הלידה. ביהדות, לריבת האתרוגים מיוחסות סגולות לא רק ללידה קלה, אלא גם לפוריות. אפילו הרב עובדיה יוסף כתב על הסגולה באכילת ריבה מאתרוגים שבירכו עליהם בחג הסוכות. ברשת אפשר למצוא אינספור סיפורים על נשים חשוכות ילדים שנכנסו להריון וילדו לאחר שטעמו ריבת אתרוגים מבורכת על ידי רב זה או אחר.
וגם היום נחשבים כל חלקי האתרוג, מהקליפה ועד הפיטם, כמועילים לבעיות רפואיות שונות. מיטל לוי, דיאטנית קלינית מקופ"ח לאומית, פרסמה בוויינט כתבה על כך שהאתרוג עשיר בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, שיתרונותיו כוללים חיזוק מערכת החיסון, שיפור בריאות הלב, מניעת סרטן ועוד, ולכן מומלץ לצרוך אותו במיץ, בריבות, בתה או בתוספת למנות עיקריות.
לאתרוגים, אם כן, שימושים רבים, אבל אנחנו כאן כדי לדבר על אתרוג של סוכות, ובהקשר הזה, כל ילד יודע שלבחור אתרוג טוב זו מומחיות של ממש. יש הרבה מאוד פרמטרים שצריכים להילקח בחשבון, וכיום אפשר למצוא ברשת לא מעט מדריכים שילמדו אותך לעשות את זה נכון. האתרוג צריך כמובן לעמוד בקריטריונים ההופכים אוו לכשר – אם שמתם בסוכה אתרוג פסול, לא עשיתם בזה כלום. אתרוג כשר הוא עניין הלכתי, אבל בנוסף, חשוב גם שיהיה מהודר, וזה כבר נתון לפרשנות ומסורת.
לבחור אתרוג טוב קשה לא פחות מלבחור כלה, וגם לא זול – מחירו של אתרוג אולטרא-מהודר יכול להגיע גם למאות ואפילו לאלפי שקלים. ואיך שומרים פרי מהודר ויקר ערך כמו האתרוג, שיש להגן עליו במהלך ימי חג הסוכות? בקופסת אתרוג מהודרת כמובן. באופן מסורתי נעטף האתרוג בבד משי ונשמר בקופסא מיוחדת, ואותה קופסה היא מתנה מקובלת הנהוג לקנות לחובבי יודאיקה, למארחי חג הסוכות או כמתנת חתונה או חנוכת בית.
בתקופות שונות ובמקומות שונים נעשו קופסאות כאלו מחומרים שונים ובעיצובים שונים. באוסף מוזיאון אנו, למשל, ניתן למצוא קופסאות אתרוג מגוונות, בינהן קופסה מסוריה, ממחצית השנייה של המאה ה-20, העשוייה פליז רקוע ומשובץ פח כסף בעבודה דמשקאית; קופסה עשויה כסף רקוע, חרות ומקודח מהאימפריה העות'מאנית, מהמאה ה-19; וקופסה עכשווית עשויה חומר, זיגוג טרה סיגילטה, עלה זהב ופשתן, בעיצובו של אמט לידר האמריקאי. ישנן אפילו קופסאות אתרוג מהודרות בהשראת ביצי פברז'ה – אותם תכשיטים בצורת ביצי פסחא שיצר בית המלאכה הרוסי בית פברז'ה עבור הצארים הרוסים.
מובילה בייצור קופסאות אתרוג היא חברת הצורפים, המחזיקה בקולקציה ענקית של כלים מהודרים לאתרוג, עשויים מכסף סטרלינג בעבודת יד, שמחירם מגיע עד אלפי שקלים. כמה דוגמאות מהקצה העליון של הקולקציה: תמורת 8,658 ש"ח (מחיר הנחה מ-12,255 שח) תוכלו לרכוש קופסת אתרוג ביצה ברוני עשוייה כסף סטרלינג 925 ומצופה זהב, ותמורת 12,079 שח (מחיר הנחה מ-17,141 שח) תוכלו לרכוש קופסת אתרוג בצורת סוכה, גם היא עשויה כסף סטרלינג 925. אם אתם תוהים אם זו זו הוצאה סבירה, האתר של הצורפים משכנע כי "קופסא לאתרוג אינה רק כלי אחסון – היא ביטוי עמוק להידור מצווה, הרצון להעניק לפרי ההדר את הכבוד הראוי לו. ריחו המשכר של האתרוג, סמל הלב הטהור, ראוי למשכן שישקף את יופיו וקדושתו. זוהי מתנה בעלת ערך נצחי, השקעה בפריט מורשת שיעבור במשפחה ויספר את סיפור החג מדור לדור".
וכמו האתרוג עצמו, גם הקופסה בה הוא שמור מבדילה בין אלו שיכולים להרשות לעצמם לאלו שלא. לפני כמה שנים דיווח עיתון "כלכליסט" על קופסת אתרוג שמחירה 15 אלף דולר. נקווה שהאתרוג שהוכנס לתוכה היה שווה את זה. חג סוכות שמח!