הקדרים באים? פרעות חמלניצקי זה לא משחק ילדים

ציור המתאר את כניסת הפורעים הקוזקים לקייב, בראשות חמלניצקי (צייר: מיקולה סאמוקיש, רוסיה 1860-1944)

אחת הטענות המודרניות המוכרות של לא מעט הורים היא שכיום הילדים תקועים מול מסכים ואילו בעבר, כולם היו יוצאים החוצה ומשחקים. אותם הורים אוהבים לציין כדוגמאות לא מעט משחקי רחוב כמו דג מלוח, מחניים, שוטרים וגנבים, והמשחק עם השם המסתורי "הקדרים באים". במשחק הידוע, התופס צועק "הקדרים באים!", שאר המשתתפים צועקים "לא מפחדים!", והמשחק מתחיל.[]

פועלות כל העולם: הנשים של לאון טרוצקי

לב טרוצקי בדמות ג'ורג' הקדוש המכניע את דרקון ה"קונטרה-רבולוציה". איור מאת ויקטור דני, מוסקבה, רוסיה, 1920 (מתוך: S. WHITE, THE BOLSHEVIK POSTER, YALE UNIVERSITY, 1988)

לב דוידויץ ברונשטיין שנולד בשנת 1879 באזור אוקראינה של ימינו, היה יכול להיות עוד אחד ממאות אלפי היהודים שחיו בשטחי רוסיה הצארית. יתכן שעם מסלול חיים שונה רק במעט, ברונשטיין היה הופך לפעיל ציוני, כמו ראשי התנועה הציונית שהפכו למנהיגים לעתיד של מדינת ישראלית שנולדו וגדלו באותו אזור ובאותן שנים. אבל ברונשטיין בחר במסלול אחר[]

נולדנו לסבול: "האקסית המטורפת" והתודעה היהודית

האקסית המטורפת (להלן, Crazy ex-girlfriend או כמו שנקרא לה מעתה לצורך הנוחות, קרייזי אקס) היא סדרה של היוצרת האמריקאית-יהודייה רייצ'ל בלום, אשר התפרסמה בזכות לא מעט סרטונים שבהם עסקה בנושאים של מיניות, נשיות, יהדות, גיקיות, ועוד. השיר Chanukah Honey הוא דוגמא נאה להתחלה. בלום לקחה מזמור כריסמסי למהדרין וגיירה אותו באופן משעשע. (אזהרה: מעבר לרמיזות[]

רעידת האדמה באיטליה שמכה גלים בהיסטוריה היהודית כבר 500 שנה

העמוד הפותח את תרגום אגרת אריסטיאס מתוך המהדורה המקורית של "מאור עיניים", מנטובה, איטליה 1574

לאורך רוב ההיסטוריה, יהודים כתבו בז'אנרים שונים ומגוונים: הלכה ואגדה. פיוטים בנושאים שונים,  קינות של חורבן, שירים ליום טוב, דברי מוסר ודברי סוד בתורת הקבלה. בקיצור – הם כתבו וכתבו. אבל יש ז'אנר אחד שעד המאה ה-19 יהודים נמנעו ממנו כמעט לגמרי – כתיבת היסטוריה. בדרך כלל, ובניגוד מוחלט לסביבה הנוצרית והמוסלמית, היהודים נמנעו מלכתוב[]

מעכו עד אלזס: כך המציא נפוליאון את הרבנות הראשית

הקיסר נפוליאון בונפרטה מעניק את כתב האמנסיפציה ליהודי צרפת

אחד מסיפורי האגדה הנפוצים אותם נהוג לספר כדי להדגיש את היחס המיוחד של נפוליאון בונפרטה לעם היהודי, מתרחש במסעו (הכושל) לכיבוש ארץ ישראל. סופר שהוא הגיע עם צבאו לארץ בט' באב ושמע את היהודים בוכים ותמה מדוע. כשהוסבר לו שהיהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש, אמר "עם שמקונן על אירוע חורבן המקדש שקרה מאות שנים[]

האריה ששאג: סיפורו של אולפן הסרטים ששינה את הקולנוע לנצח

"ליאו האריה" מצטלם לשקופית הפתיחה האייקונית של סרטי מטרו-גולדווין-מאייר, 1928

אחד מהאייקונים התרבותיים המזוהים ביותר עם המאה ה-20 היה סמל האריה השואג שהופיע לפני כל סרט של חבורת מטרו גולדווין מאייר, או כפי שהייתה מוכרת בכל העולם – MGM. היום החברה מתפקדת בעיקר בתור ארכיון פעיל בבעלות של חברת סוני, אך בשיא הפעילות שלה בשנות ה-1930 וה-1940, היא לא הייתה רק חברת ההפקות החשובה ביותר[]

גבלס פינת ארלוזורוב: האם שר התעמולה הנאצי קשור לתעלומת הרצח ההיסטורי?

חתונתם של מגדה ויוזף גבלס. מאחוריהם, אדולף היטלר. דצמבר 1931 (Bundesarchiv, Bild 183-R32860 Creative Commons)

הוא היה ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית וכוכב עולה בתנועה הציונית בשנות ה-30. היא הייתה מהנשים המפורסמות ביותר ברייך השלישי ואשתו של שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס. ובכל זאת, חייהם של חיים ארלוזורוב ומגדה גבלס ממשיכים לרתק לא מעט חוקרים ברחבי העולם, ונראה שטיב הקשר האפשרי ביניהם ממשיך להצית את הדמיון של לא מעט[]

תיק מולכו: נביא השקר שהגיע עד האפיפיור

הדגל של שלמה מולכו (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

הגירוש וההמרה הכפויים של יהודי ספרד ופורטוגל בסוף המאה ה-15 גרם לשינויים מרחיקי לכת בעם היהודי. כמעט באבחה אחת, אחד המרכזים הגדולים והחשובים קרס, רבים מהיהודים ברחו למקומות אחרים או שהתנצרו והפכו לנוצרים חדשים וחלק מהיהודים בחרו לשמור על גרעין של יהדות בסתר וכונו "אנוסים". אולם הגירוש וההמרה הכפויים גרמו לעוד שינוי משמעותי בעולם היהודי[]

יחד זה לגמרי לבד: כת בני האור הקיצונית שמאחורי מגילות קומראן

עבור רוב עם ישראל, הניצחונות הגדולים של החשמונאים במאה השנייה לפני הספירה היו סיבה גדולה לחגיגה, ועד היום יהודים ברחבי העולם מציינים את הניצחון בחג החנוכה. אבל באותה תקופה ממש קבוצה של יהודים התאכזבה מאד מהחשמונאים. הפתרון שהם מצאו לעצמם היה להסתגר ולהתבודד, הרחק מהחברה היהודית או כל חברה אחרת. הם קראו לעצמם עדת היחד.[]

הקרן הישנה: על דימויים אנטישמיים במסעות בחירות של ישראל הצעירה

מאז ומתמיד מערכות הבחירות בישראל היו יצריות למדי. למעשה, בניגוד לדימוי של חברה אחידה ומגויסת, עיון בתעמולת הבחירות בשנות ה-50 מעלה את העובדה שבשנים הראשונות לקום המדינה היו שסעים פוליטיים קשים מאד בין הימין לבין השמאל, וגם בתוך כל אחד מהמחנות הללו הייתה תחרות קשה מאד על קולות הבוחרים. אחד ההיבטים המעניינים הללו בא לידי[]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב