היהדות הנסתרת מן העין (סדרת מפגשים)

היהדות הנסתרת מן העין: על קהילות יהודיות נשכחות  

סדרת מפגשים בהנחיית ד"ר אופיר העברי, משנה לנשיא מכון הרצל, ירושלים, ראש מרכז חקר נדחי ישראל ביד יצחק בן צבי. המפגש האחרון בהנחייתה של ד"ר מלכה שבתאי, אנתרופולוגית ויוצרת דוקומנטרית

ימי ראשון אחת לשבועיים בשעה 19:00 | לפני כל מפגש יתקיים למעוניינים סיור במוזיאון בשעה 17:00

מחיר סדרה: 300 ₪  | מפגש בודד: 70 ₪

בירורים: חייגו 073-2563309  או שלחו ואטסאפ  03-5008080

מפגשי הסדרה:

4.1.26

המוסלמים שלא אוכלים את גיד הירך: צאצאי יהודי קאיפנג

במשך מאות שנים שגשגה קהילה יהודית בעיר קאיפנג שבצפון סין, בשולי "דרך המשי". הסינים זיהו את בני הקהילה כמוסלמים, מאחר שאינם צורכים בשר חזיר ואף לא מגיד הירך של בשר בקר.

עם שקיעת המסחר במאה ה-16 ניתקה הקהילה את הקשרים עם שאר העולם היהודי ודעכה בהדרגה, עד שבמאה ה-19 נותרו רק שבעה בתי אב ששמרו על מנהגים יהודיים ייחודיים.

במאה ה-20 שבו צאצאי קהילת קאיפנג למורשתם, למרות הסתייגויות השלטונות הסיניים, והחלו בתהליך שיקום הזהות היהודית. בשנים האחרונות חלקם אף עלו לישראל וממשיכים לקיים טקסים ומנהגים ייחודיים.

כרטיסים למפגש 4.1

18.1.26

האנוסים האדומים והשבתניקים: זהות יהודית חבויה בצל הקומוניזם

האנוסים האדומים

בתקופת המשטר הקומוניסטי בברית המועצות הסתירו מאות אלפי יהודים את זהותם, גם מבני משפחתם, בשל אנטישמיות ועוינות ממסדית. שני דורות גדלו ללא ידיעת מוצאם היהודי, עד שבשנות ה-90, עם נפילת הקומוניזם, גילו עשרות אלפי אנשים שסביהם או סבותיהם היו יהודים.

השבתניקים

מאז המאה ה-18 אימצו קבוצות נוצריות רוסיות מנהגים יהודיים, ובהן שמירת שבת, ולכן נקראו “שבתניקים”. במאה ה-19 חלקם התגייר וזכה להשתתף בהתיישבות הציונית בארץ ישראל, לדוגמא משפחת דוברובין ביסוד המעלה. גם כיום קיימות קהילות שבתניקים ברוסיה, שרבות מהן מבקשות להשלים את חיבורן לעם היהודי.

כרטיסים למפגש 18.1

1.2.26

בני מנשה: צאצאי עשרת השבטים?

זמן קצר לאחר הקמת מדינת ישראל התקבל בירושלים מכתב מקבוצה במזרח הודו שמתארת את עצמה כצאצאי שבט מנשה המקראי, שניתקו משאר עם ישראל לפני אלפי שנים. הקבוצה נמנית עם שני שבטים דוברים שפות טיבטיות ובורמזיות. בקרב שבטים אלה מצויים מנהגים שבטיים משותפים וסיפור נדידה מהמערב, וכן אמונה באב קדום הנקרא "מנשה".

קבוצה קטנה של כ- 10,000 איש, המכונה "בני מנשה", רואה במנהגים ובאגדה הוכחות לקשר המקראי, אך לא קיים תיעוד חד-משמעי ממקורות פנימיים או חיצוניים. חלוצים מהקבוצה התגיירו ועלו לישראל כבר בשנות ה-50. מאז שנות ה-90 אלפי בני מנשה התגיירו ועלו לישראל בעזרת ארגוני העזרה עמישב ושבי ישראל. כיום מתגוררים בישראל כ- 3,000 מבין בני מנשה, ועוד כ- 7,000 מחכים לעלייתם בהודו.

כרטיסים למפגש 1.2

 15.2.26

לא יהודים, אבל רוצים להיות: קהילות מאיטליה, אוגנדה ופרו שמצאו ביהדות בית

במאה האחרונה חלו תופעות ייחודיות בהיסטוריה היהודית, שבהן קבוצות ללא טענה למוצא יהודי מצטרפות באופן מלא לעם היהודי.

האבאיודאיה (אוגנדה, מאז 1919)
הקבוצה הוקמה על-ידי סמאי קאקונגולו, שהתנצר ונדבק ברעיון שהיהדות היא הדת האמיתית. מאז היא מונה כ- 2,500 איש במזרח אוגנדה ומאמצת זהות יהודית עד היום.

חסידי דונטו מנדוציו (דרום איטליה, 1920–1950)
בעיירה סן־ניקנדרו נוסדה תנועה קטנה של מאמינים שעברו גיור. בשיאה מנתה כמה עשרות חברים, שרבים מהם עלו לישראל לאחר המלחמה.

בני משה (פרו, מאז 1966)
סגונדו וילאנואבה הקים קהילה בטרוחילו, שהקימה כפר בשם “חברון” באמזונס. לאחר התנגדויות ראשוניות עברו כ־500 חבריה גיור רשמי ב־1989, ורבים עלו לארץ.

נספר על הדומה והשונה בין הקבוצות, מדוע חלקן התקבלו לישראל בעוד אחרות לא, ונשאל: אילו קבוצות דומות עשויות להצטרף אלינו בעתיד?

כרטיסים למפגש 15.2

15.3.26

פרה אדומה באתיופיה ושמות יהודיים באמזונס: האם הם חלק מהסיפור?

מרצה: ד"ר מלכה שבתאי

מסע בין שתי קהילות יהודיות חבויות: באתיופיה – צאצאים השומרים מנהגים עתיקים מימי בית המקדש; ובאמזונס – צאצאי מהגרים ממרוקו ששימרו מסורת יהודית במשך למעלה מ-200 שנה.

בצפון אתיופיה ובשכונת קצ’נה שבאדיס אבבה פועלת קהילה המשמרת עד היום טקסים קדומים, כמו פרה אדומה ושמירת שבת קפדנית. כיצד נותרו מחוץ לגלי העלייה? מהו מעמדם כיום?

במקביל, בלב האמזונס, חיים צאצאי יהודים ממרוקו שהיגרו לשם לפני למעלה מ-200 שנה. הם הקימו קהילות, בנו חיים יהודיים, וחלקם שומרים עד היום על שמות המשפחה והמסורת. מה נותר מזהותם? האם צאצאיהם מבקשים לעלות לישראל?

נבחן את קווי הדמיון והשוני בין שתי הקהילות הרחוקות, ואת השאלות שהן מעוררות על שייכות, מסורת, וזיכרון יהודי – בעבר, בהווה, ובעיקר בעתיד.

כרטיסים למפגש 15.3