קרנף על הגג: הקומיקאי היהודי שהפך את טוביה החולב להצלחה עולמית

איור להצגה כנר על הגג בכיכובו של זירו מוסטל, אל הירשפלד, ניו יורק 1964

לקראת סוף שנות השבעים של המאה הקודמת קבע מגזין "טיים" כי 80 אחוז מהסטנדאפיסטים בארצות הברית הם יהודים. קומדיה, מן הסתם, תמיד הייתה מנגנון הגנה. או כפי שמל ברוקס – מהגדולים אי פעם שביניהם – היטיב לנסח: "אם הם צוחקים, איך הם יכולים להכות אותך למוות?" באותו זמן גופו הענק של זירו מוסטל כבר היה[…]

מודל ומופת: הצלמת שהנציחה את הריקנות מאחורי הנוחות החומרית

Fashion Show, Hotel Pierre, New York, c. 1940-1946. Gift of the Estate of Lisette Model, 1990, by direction of Joseph G. Blum, New York, through the American Friends of Canada National Gallery of Canada, Ottawa

ליזט מודל, שצילמה באירופה ובארצות הברית בשנות ה-30, ה-40 וה-50 של המאה הקודמת נחשבת למלכת צילום הרחוב, ועד היום ניתן לראות את ההשפעה שלה על הזרם הזה בצילום. כך היא קיבלה את מקומה כאחת הצלמות פורצות הדרך שכלולות בתערוכת הצילום החדשה של אנו – מוזיאון העם היהודי, "20&20 עדשה משלה". מודל נולדה בשם אליס אמלי[…]

נבואת הילד: האגדה על התינוק המדבר והנביא בן ה-12 מהגליל

שער הספר "נבואת הילד", מהדורת ברלין תקמ"ט 1789. צילום: אריאל פלמון, ויקיפדיה, 2009

לאגדה על נחמן קטופא יש את כל המאפיינים של צ'יזבט מפחיד ומערער, סיפור חובה לחובבי מיסטיקה יהודית. העלילה מתרחשת בכפר ברעם, יישוב יהודי בגליל העליון בתקופת המשנה והתלמוד, על שמו נקרא קיבוץ ברעם. על פי האגדה, לזוג צדיקים חשוך ילדים בשם פנחס ורחל שחיו בכפר במאה החמישית, נולד ילד. התינוק שניחם אותם על שנות העקרות[…]

אנדרוגינוס בשחור לבן: הצלמת היהודייה שהקדימה את זיגי סטארדאסט ב-50 שנה

בכל פעם שנתקלים בעבודות של אוונגרד אירופאי מתחילת המאה ה-20 אי אפשר שלא להשתחרר מאותה תחושה מיידית חזקה שאותם אמנים הקדימו את זמנם בכמה וכמה עשורים טובים. כאלה הן עבודותיה של קלוד קאהון – אמנית צרפתייה-יהודיה רב תחומית שכל כולה הייתה התגלמות של מרד והתרסה – בעבודותיה, באקטיביזם הפוליטי האמיץ שלה, וגם בחייה האישיים. עבודותיה[…]

די לה ריינה: המקובל שהסתבך עם השטן ואשתו

יהודים לומדים גמרא, צפת, 1937. צילום: הרברט זוננפלד. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, אוסף זוננפלד

עוברי אורח תמימים הנקלעים לרחוב יוסף די לה ריינה בשיכון דן בתל אביב, או אפילו כאלה שגרים שם, כנראה לא יודעים שהאיש שעל שמו נקרא הרחוב כמעט הצליח להרוג את השטן. אבל רק כמעט. בוודאי שמתם לב כי כוחות האופל עדיין משתוללים בעולם. סיפורו של די לה ריינה מתרחש, על פניו, בצפת של המאה ה-15.[…]

רבע עוף או בורקס? דברי הימים של החתונה הישראלית

אם שמים בצד מקרי קצה, כמו חתונות חרדיות, ובוחנים את המיינסטרים של חתונות ישראליות לאורך 77 שנות קוממיות, השינוי שעבר מוסד החתונה הוא מפלצתי. לשאול איך הגענו מרבע עוף וסידור פרחים על מצע ספוג ירוק למצב שזרים מוחלטים מתחתנים מול המצלמות ב"חתונמי", זה כמו לשאול איך הגענו מכובע טמבל למילוי שפתיים בחומצה היאלורונית. כמו תמיד,[…]

סדר חמישי: מנהג הפסח של האנוסים זוכה לתחייה לאחר יותר מ-500 שנה

רפאל מוראו מנדש מראה לחברי המשלחת הישראלית את מצות הפסח. בלמונטה, פורטוגל, 1983 (המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר, אנו - מוזיאון העם היהודי, באדיבות הרב מנחם הכהן, תל אביב)

ההיסטוריה היהודית מלאה בעלילות גבורה על חגיגת סדר פסח בסתר, בתקופות ובמקומות שבהם היה צריך להסתיר את הזהות היהודית שלך על מנת לשרוד. הכמיהה לחגוג את חג החירות גם בתנאים של חוסר חירות היא מובנת מאוד; בפסח חוגגים את היציאה מעבדות לחירות, ובימים הקשים ביותר, חג הפסח מזכיר כי חירות היא אפשרית. סדר פסח סודי[…]

דיקנס היה אנטישמי? הפושע היהודי וההשראה לדמות הנבל המיתולוגית

כריכה קדמית של "אוליבר טוויסט" מאת צ'רלס דיקנס משנת 1837

אם מחפשים את המונח "פייגין" באתר של "אנציקלופדיה בריטניקה", השורה הפותחת את ההגדרה (בתרגום חופשי) היא: "דמות בדיונית, אחד הנבלים ברומן של צ'רלס דיקנס, 'אוליבר טוויסט' ואחד מהפורטרטים האנטישמיים הידועים לשמצה בספרות האנגלית". פייגין הזקן, על פי הסיפור של דיקנס, הוא נוכל נאלח שחוטף ילדים יתומים ומאמן אותם להיות כייסים בתמורה למחסה ולאוכל, כשהוא לוקח[…]

מדיכאון מעוור למנהיגה היסטורית, מלב שבור למפעל חיים: סיפורה של "אם היישוב"

הנרייטה סולד נואמת בקונגרס הציוני ה19 לוצרן, שוייץ 1935 צילום הרברט זוננפלד

השם הנרייטה סאלד (או סולד כפי שלפעמים נהוג היה לכתוב) הוא מוכר מאוד. כולנו נתקלנו בו – אחרי הכל נקראו על שמה בתי ספר, מכון מחקר, כפר נוער, רחובות רבים וקיבוץ כפר סאלד בגליל. סאלד הייתה אחת המנהיגות המשפיעות ביותר בתולדות הציונות, אך גם מי שיודע לדקלם שהיא הייתה מייסדת ארגון הדסה ומנהלת עליית הנוער,[…]

משחרזאדה עד אסתר: הנקודה היהודית של סיפורי "אלף לילה ולילה"

תרגום ראשון ליידיש מ-1718 (באדיבות הספרייה הלאומית)

מי לא מכיר את אלאדין ומנורת הקסמים (מהגירסה המצוירת של דיסני, או זו של מיכל הקטנה וטל מוסרי), מי לא מחבב את סינבד המלח (מי שגדל באייטיז ודאי זוכר את גירסת האנימה היפנית), שלא לדבר על עלי באבא וארבעים השודדים (עם איורים של דודו גבע או בגירסה של סמדר שיר). דווקא בשל הניחוח האקזוטי החזק[…]

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
20:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
54 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
27 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
44 ש"ח
דיגיתל
44 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילים וחיילות במדים (סדיר ומילואים) ומשרתי שירות לאומי
הכניסה חינם

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב