סקירה

עמיות יהודית מחברת בין יהודים ברחבי העולם כיום ולאורך ההיסטוריה. עמיות יהודית היא תחושת שייכות מושכלת ופעילה לעם היהודי בהתבסס על מכנים משותפים.

במהלך השיעור התלמידים יבחנו את המשמעות של "עמיות יהודית" ויביעו את החיבור האישי שלהם לעם היהודי באמצעות דיון, הצגת ששת עמודי התווך של עמיות יהודית על פי מוזיאון העם היהודי וביצוע משימת צילום.

מערך השיעור (60 דקות)

הקדמה (15 דקות)

מהי עמיות יהודית (15 דקות)

משימת צילום (15 דקות)

שיתוף תמונות (10 דקות)

סיכום (5 דקות)

חומרים וציוד

הכנות

סדרו את המקרן להקרנת התמונות. במידה ומחשב נייד ומקרן אינם זמינים, הכינו עותקים ברזולוציה גבוהה של התמונות וחלקו אותם לתלמידים או תלו אותם ברחבי הכיתה. 

מטרות

  • להעמיק את היכרות התלמידים עם עמודי התווך של עמיות יהודית: זיכרון היסטורי, ערכים יהודים, תרבות ויצירתיות יהודית, עברית ושפות יהודיות, זיקה מרובת פנים לישראל ואורח חיים יהודי.
  • להכין את התלמידים לקראת המשימה הסופית.

הקדמה (15 דקות)

הראו לתלמידים את התמונות הבאות שצולמו על ידי ציון עוזרי:

"חייל בחופשה, ישראל – 2001"

"נוער יהודי מצפון ווסטצ'סטר, ניו אורלינס – 2006"

"צורת הקול, תימן – 1991"

ציירו שתי עמודות על לוח הכיתה עם הכותרות: "קווי דמיון" ו"הבדלים". חלקו את שתי העמודות לשלושה חלקים, אחד עבור כל אחת מהתמונות. הציגו לכיתה את התמונות אחת אחר השנייה ובקשו מהתלמידים לציין את כל ההבדלים שהם מזהים (או הבדלים שסביר להניח שקיימים) בינם לבין הסובייקטים בתמונה. רשמו את תשובותיהם בעמודה המתאימה. לאחר מכן בקשו מהתלמידים לציין את קווי הדמיון.

דוגמא:

הבדלים (שונה ממני)קווי דמיון (דומה לי)
חייל בחופשה
נוער יהודי
צורת הקול

שאלו את התלמידים:

האם אתם חושבים שיש יותר קווי דמיון או יותר הבדלים ביניכם לבין האנשים בתמונה הזאת?

מה הופך את התמונות הללו ליהודיות?

האם אתם חשים קשר כלשהו עם האנשים הללו? מדוע כן או מדוע לא?

האם העובדה שאתם והאנשים הללו שייכים לעם היהודי משמעותית עבורכם? אם כן, באיזה אופן?

מהי עמיות יהודית? (15 דקות)

הציגו בפני הכיתה את ששת עמודי התווך של עמיות יהודית. ניתן לרשום את העמודים אחד אחר השני על גבי הלוח, תוך הובלת דיון על משמעות העמודים. בקשו מהתלמידים לתת דוגמאות לכל אחד מהעמודים (ישנן מספר הצעות בהמשך). חשוב לאפשר לתלמידים להסתמך על  הידע והחוויה האישית שלהם, על מנת לעודד אותם לחשוב על היחס האישי שלהם לכל אחד מהעמודים.

זיכרון היסטורי (זיכרון היסטורי משותף; לספר מחדש את הסיפורים שלנו, לדוגמא בחג הפסח). הכרות עם העבר המשותף שלנו, אשר ממשיך להוביל את חיינו בהיקפים שונים. אנו מביעים את הכאב ואת השמחה שלנו באמצעות שפה משותפת שההיסטוריה מסרה לידינו. החוויות האמוציונאליות הללו מתרחשות בין אם אנו חוגגים את יציאת מצרים, מדליקים נרות חנוכה, זוכרים את השואה, או מציינים חוויות ומועדים יהודים לאורך השנה. ההיסטוריה שלנו מחברת בינינו אנו מעבירים זיכרונות אלו הלאה לילדינו.

אורח חיים יהודי (מהו אורח חיים יהודי? אמונה וסגנון חיים; ריטואלים ומנהגים) מושג זה מתייחס למה שיהודים עושים בבתיהם ובחייהם הפרטיים והקהילתיים כחלק מקיום אורח חיים יהודי. הוא כולל הדלקת נרות שבת, צום יום הכיפורים, חגיגת בר או בת מצווה, בניית סוכה, ושמירה על מנהגים יהודים. מנהגים אלו, בכל צורה בה נהוג לקיימם, מייצגים את הרצון להתחבר לדבר מה שהוא מעבר לחוויה האישית של הפרט.

ערכים יהודים (תיקון עולם) אנשים מלומדים מתפלמסים אם ניתן להתייחס לערכים מסוימים כ"יהודים" באופן מובהק. חלקם אומרים שערכים שאנו עשויים לייחס לדת מסוימת הם למעשה ערכים אוניברסאליים שכל דת מתייחסת אליהם בדרכה הייחודית. אחרים טוענים שישנם, למעשה, מושגים שמקורם בדת מסוימת ושלאורך הזמן שאר העולם אימץ אותם. חשוב להכיר במאפיינים, באתיקה ובאידיאלים שמרכיבים את אבן הפינה של ערכים יהודים; על אף שיתכן וערכים אלו אינם יהודים באופן אקסקלוסיבי, מדובר באידיאלים מכוננים של היהדות. על פי רוב מונחים אלו מתבטאים בעברית וכוללים, בין השאר, תיקון עולם, צדקה, תלמוד תורה, ביקור חולים, הכנסת אורחים וגמילות חסדים. ליהדות יש שפה אתית ומוסרית שמתבטאת בצורות שונות ומחויב המציאות ששפה זו היא חלק בסיסי ובלתי נפרד מהחיים היהודים של היחיד או של הקהילה.

חיבור רבגוני לישראל (האם התלמידים ביקרו בעבר בישראל? באיזו תכיפות? האם הם חשים חיבור לאדמה? מה המשמעות של ישראל עבורם?) ארץ ישראל, ציון, מולדת העם היהודי: אלו רק מספר דרכים לביטוי רעיון שתמיד היווה חלק עיקרי מההיסטוריה היהודית והרוחניות היהודית. מראשית התנ"ך ועד לימינו יהודים התייחסו למושג זה במספר דרכים שונות, בין אם באמצעות טקסטים דתיים, תפילה, ביקור בארץ, תמיכה באנשים ובמוסדות הקיימים בה, עלייה לארץ ואף במחאה נגדה. ישנם אנשים שמתחברים לרעיון של ארץ ישראל, אדמה מקראית שהובטחה לאברהם ואשר בני ישראל נכנסו אליה לאחר ארבעים שנות נדידה במדבר. אחרים רואים בה מולדת, פסגת התנועה הציונית, ומקלט הכרחי בעקבות השואה. פרספקטיבה נוספת מזדהה עם מדינת ישראל המודרנית, מדינה עם אוכלוסיה של קרוב לתשעה מליון איש מגזעים, דתות וזהויות אתניות שונות: אומה מצליחה שעוד נותר לה להגיע להסכם עם שכניה ולגבש סופית את גבולותיה. כל אחת מהגישות הנ"ל יכולה להציע דרך משמעותית להתחבר (בצורה פיזית או פילוסופית) למקום מאד נוכח בדמיון היהודי.

 

עברית ושפות יהודיות (לאדינו, יידיש – החשיבות הניתנת ללמידת השפה העברית מגיל צעיר בחיים יהודיים) עברית הינה השפה היהודית האוניברסאלית מזה דורות, ללא קשר לבקיאות או להבנה של יחידים את השפה. אף על פי כן, היא אינה השפה היהודית היחידה. יידיש, לאדינו וערבית-יהודית הן שפות בולטות וחשובות, על אף שיהודים ברחבי העולם מדברים – ודברו – מספר רב של שפות שונות. היכולת לקרוא, לדבר או לכתוב באחת או יותר מהשפות הללו יכולה לשמש אמצעי עוצמתי להתחבר לעם ולתתי תרבות בקהילה היהודית (דוברי יידיש, סוציאליסטים, חילונים, ציונים וחסידים, בתור דוגמא) ולהיסטוריה היהודית.

 

תרבות ויצירתיות יהודית (האם התלמידים מכירים דוגמאות של אמנות, מוזיקה או ספרות יהודית? התמונות של ציון עוזרי בתחרות העדשה היהודית הן גם דוגמאות ליצירתיות יהודית). עולם האמנות והתרבות היהודית הוא עצום וישנן מספר דרכים להפוך אותו לחלק משמעותי באורח חיים יהודי. הכניסה לעולם הזה היא רחבה ויכולה לכלול עבודות של יוצרים יהודים, יצירות יהודיות, ופרשנויות יהודיות לעבודות של אחרים. בפועל ניתן להתייחס גם לקריאת יצירות של סופרים ומשוררים יהודים, למידת פיוטים חדשים (שירה ליטורגית), השתתפות בפסטיבל סרטים ישראלי, שירת גרסא חדשה לאדון עולם, או התנסות במתכון חדש להכנת עוגת פסח. השראה שנלקחת מדמות יהודית, כגון הצלם: אנטון מילאוסקי 6 7, הרמב"ם, רג'ינה ג'ונס, או אלברט איינשטיין, יכולה להתוות דרך לא רק ללמידה מדמויות יהודיות יצירתיות, אלא גם לחיזוק וחידוש אותה יצירתיות. כמו כן, ערעור על דרכי חשיבה מקובלים– בתחום המתמטיקה, המדע, הארכיטקטורה ואחרים – מהווה מושא לגאווה במסורת רבת שנים של הטלת ספק בסמכות והסתכלות על העולם בדרכים חדשות ויצירתיות.

הסבירו כי סביר להניח שיהיו כאלה שיתחברו לאחד או יותר מעמודי התווך, או לאף אחד מהם, כיוון שהזהויות שלנו בנויות משכבות מורכבות ושונות אחת מהשנייה. לכל אדם יש את הדרך שלו להגדיר את המשמעות של היותו יהודי.

התבוננו כעת בתמונות מתחרויות קודמות של העדשה היהודית.

גלריית העדשה היהודית 2017:

https://www.anumuseum.org.il/education/jewish-lens/jewish-lens-2017-gallery/

גלריית העדשה היהודית 2018:

https://www.anumuseum.org.il/jewish-lens-2018/

חלקו לתלמידים את דף העבודה "ששת עמודי התווך של עמיות יהודית". בקשו מהם להתאים כל תמונה לאחד או יותר מעמודי התווך (אשר יוצגו על הלוח) לפי הקשר והרלוונטיות שהם מזהים ביניהם. משימה זו יכולה להתבצע ביחידות או בזוגות.

לאחר שהתלמידים סיימו את המשימה בקשו מכמה מתנדבים להסביר בקצרה מדוע בחרו ליצור את ההתאמות בדרך זו.

לחלופין, ניתן להדפיס ולתלות את התמונות ברחבי החדר. בקשו מהתלמידים להסתובב בחדר, להתבונן בתמונות ולהיעמד ליד התמונה שמשקפת בצורה הטובה ביותר את עצמם, או את החיבור שלהם לעמיות יהודית. לאחר שכולם בחרו בתמונה בקשו ממספר תלמידים להסביר לשאר הכיתה את הסיבה לבחירתם. מהו המסר של התמונה? באיזה אופן התמונה מבטאת "עמיות יהודית" עבורך?

משימת צילום (15 דקות)

שאלו את התלמידים לאיזה אחד מעמודי התווך הם הכי מתחברים ואז בקשו מהם לצלם תמונה (בתוך הבניין, במסדרון, בחוץ וכדומה) שמשקפת את הרעיון של אותו עמוד. התלמידים יכולים לבחור לצלם תמונה שמשקפת את אחד מעמודי התווך, או לצלם שש תמונות – תמונה אחת עבור כל אחד מששת העמודים.

לפני תחילת המשימה חיזרו עם התלמידים על היבטים שונים של קומפוזיציה, שנלמדו בשיעור הראשון והשני.

שיתוף תמונות (10 דקות)

בקשו מהתלמידים לשתף בתמונות שלהם.

נקודות אפשריות לדיון:

  • מה צילמת ומדוע?
  • באיזה נכס של עמיות יהודית בחרת ומדוע?
  • האם היה קשה לייצג עמודים מסוימים יותר מאשר אחרים?
  • אילו היבטים של קומפוזיציה לקחת בחשבון?
  • כיצד היית משפר/ת את התמונה שלך אילו יכולת?

הזכירו לתלמידים שהם יכולים להעלות את התמונות שלהם לאינסטגרם ולתייג את דף האינסטגרם של העדשה היהודית (www.instagram.com/jewishlens) ו/או להשתמש בהשטג: #jewishlens.

סיכום (5 דקות)

הראו לכיתה את הסרטון של אנו – מוזיאון העם היהודי "אתם חלק מהסיפור"

https://www.youtube.com/watch?v=O8_8z2quiBs

לאחר צפייה בסרטון הסבירו כיצד המיומנויות שתורגלו בשיעור הן הכנה למשימה הסופית כיוון שהן עוזרות לכולם למצוא דרך לחבר בין האמנות/הצילומים שלהם לסיפור היהודי האישי שלהם.