ניתן להוסיף את הפעילויות הבאות לכל אחד ממערכי השיעור של העדשה היהודית ככל שנותר זמן במסגרת הכיתה, או במידה ומחנכים מעוניינים לחלק לתלמידים משימת בית נוספת.

מסגור של סיפור

בקשו מהתלמידים לאתר תמונה משפחתית (של הורים, סבים וכו') ולהביאה לכיתה. חלקו את התלמידים לקבוצות ובקשו מהם להתבונן בתמונות ולתאר אותן/את הסיפור שלהן. עודדו אותם להביט מקרוב, לבחון את הסביבה, הלבוש, הבעות הפנים וכדומה. התלמידים יתבקשו לשחזר יחד את התמונות ולצלם אותן.

התבוננו בשתי התמונות זו לצד זו בכיתה. תמונות אלו מקשרות בין העבר להווה, סיפור ישן ומתמשך בעת ובעונה אחת.

העלו בפני הקבוצה שאלות כגון:

אילו הבדלים קיימים בין שתי התמונות? מהם קווי הדמיון?

מה הצליחו ללכוד בשחזור של התמונה? מה חסר?

מה השתנה לאורך השנים?

כיצד העבר מאיר על המציאות של ימינו?

מה אנחנו לוקחים איתנו להמשך הדרך?

לחילופין, זו יכולה להיות משימה במסגרת שיעורי בית והתלמידים יכולים לשחזר את הסצנה עם משפחותיהם.

ראו תמונות שחזור מהאוסף של אנו – מוזיאון העם היהודי לשם השראה.

פעילות זה היא חלק מתכנית הקשר הרב-דורי (‘G2G: Generation to Generation’) במוזיאון העם היהודי. לקבלת מידע נוסף על התכנית והזדמנויות בין דוריות נוספות, לחצו כאן.

 

מאחורי הקלעים

בקשו מכל התלמידים להביא תמונה מהבית (בין אם מדובר בתמונה שהם צילמו בעצמם או תמונה משפחתית). פרשו את התמונות על שולחן בכיתה. בקשו מהתלמידים להתבונן בתמונות השונות במשך מספר דקות ולבחור תמונה שהם אוהבים או מזדהים איתה באיזשהו אופן (חוץ מהתמונה שהם הביאו). לאחר שבחרו תמונה בקשו מהם להתבונן בה מקרוב ולנסות לדמיין את הסיפור שעומד מאחורי הסצנה המתוארת בה. בקשו ממספר תלמידים לשתף את הכיתה בסיפור שלדעתם עומד מאחורי התמונה. לאחר מכן בקשו מהתלמיד שהביא את התמונה לספר את הסיפור האמיתי. כעת ערכו השוואה, זהו את ההבדלים ומצאו את החיבורים בין שני הסיפורים. זוהי דרך מעניינת להעלות את סוגיית הפרשנות עם התלמידים ולהראות כיצד כל אדם מביא נקודת מבט סובייקטיבית, הקשר וידע משלו לפרשנות על התמונה.

שאלות לדיון

  • מה גרם לך לבחור בתמונה הזאת?
  • אילו דעות קדומות יתכן ויש לך בהתבסס על המקום בו גדלת?
  • כיצד הסיפור האמיתי שמאחורי התמונה שונה ממה שציפית?
  • מדוע לדעתך ציפית שהסיפור שמאחורי התמונה יהיה כפי שתיארת?
  • האם ישנם קווי דמיון בין התמונה הזו לבין התמונות המשפחתיות שלך?

 

צלמים יהודים מעוררי השראה

דוד סימור (שים)

שים היה מייסד שותף של סוכנות מגנום (Magnum Photos) וחלוץ תור הזהב של העיתונאות הפוליטית. בכיתה ניתן להתמקד בתמונות האיקוניות שהוא צילם בארץ. שים שב וביקר בישראל ולכד את חווית העלייה לארץ של יהודים מרחבי העולם, כולל הגעה חגיגית של עולים חדשים לנמל חיפה וקבוצה של נשים שנשאו תפילת 'תשליך' בחוף בתל אביב. באמצעות תמונות אלו, כמו גם פורטרטים וצילומי נוף נוספים, ניתן לזהות חלק מהאתגרים שניצבו בפני החלוצים בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה ואת החיבור של שים והסובייקטים שלו למדינה הצעירה.

https://www.anumuseum.org.il/event/capturing-history-photography-chim-upcoming/


פרדריק ברנר

"בשנת 1981 ברנר החל לתעד כרוניקה של קהילות יהודיות מרחבי העולם, בה בחן את ההישרדות ומשמעות החיים של זהות ניידת: כיצד יהודים אימצו מסורות והתנהגויות של ארצות מגוריהם ובו זמנית נותרו חלק מהעם היהודי. מרומא לניו יורק, מהודו לתימן, ממרוקו לאתיופיה, מסרייבו לסמרקנד, הוא בילה 25 שנה בלמעלה מ-40 מדינות בתיעוד יהדות התפוצות ובחינת מגוון זהויות דיסוננטיות."  מקור ותמונות נוספות: http://www.fredericbrenner.com

תמונות של ישראל מאת רוברט קאפה

צלם המלחמה, רוברט קאפה, נסע בשנת 1948 לישראל במטרה ללכוד את חייהם של אנשים בדרכם למולדת החדשה שקמה.

https://pro.magnumphotos.com/Catalogue/Robert-Capa/1948/ISRAEL-NN140737.html

עדי נס
צלם ישראלי, יליד קריית גת, מציג באור יוצא דופן את כוחות צבא ההגנה לישראל וגברים ישראלים ככלל. עבודותיו מתארות סצנות תנ"כיות, שונות חברתית, והיבטים מרכזיים של החיים בארץ ובחוויה האנושית.           http://www.adines.com/

לני זוננפלד

תמונותיה של לני זוננפלד לוכדות אוצרות ויזואליים מההיסטוריה היהודית של המאה העשרים. לני ובעלה, הרברט, יצרו מורשת של תמונות, שנשמרה עד היום בארכיונים, הזמינים במאגר המידע של אנו – מוזיאון העם היהודי ובמקומות אחרים. לאחר שנמלטו מגרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, הם המשיכו לעבוד בניו יורק. לני נסעה עם המצלמה שלה למרוקו, ספרד, תימן, אירן, אירלנד וישראל, בהם תיעדה חיים יהודים. לני והרברט זוננפלד הותירו תמונות שמהוות זיכרון חי של אירועים היסטוריים בהיסטוריה של העם היהודי החל משנות ה-30 ולאורך המאה העשרים, ביניהם אירועים טראגיים ושמחים. לני זוננפלד המשיכה לצלם תמונות עד מותה בגיל 96.

https://dbs.anumuseum.org.il/search?q=sonnenfeld&collection=images

איב ארנולד

ארנולד, שגדלה בבית יהודי אורתודוכסי, פגשה את עולם הצילום באופן מקרי. ברבות הימים הפכה לאישה האמריקאית הראשונה שהתקבלה לסוכנות מגנום (Magnum Photos). איב מוכרת בעיקר בשל צילומי סלבריטאים ופוליטיקאים כמו מרלין מונרו ומלקום אקס. אך תמונות אלו, שהיוו מקור הכנסה עיקרי עבורה, אפשרו לה ליזום פרויקטים חברתיים יותר בעולם הצילום. כך, לדוגמא, היא לכדה בעדשת המצלמה מלחמות אזרחים ותנועות חברתיות במקומות כמו ברה"מ וסין.                                                             https://www.magnumphotos.com/photographer/eve-arnold/

שאלות לדיון

  • אילו הבדלים אתם רואים בסובייקטים שבתמונות הצלמים? האם אתם מבחינים במאפיינים שחוזרים על עצמם?
  • האם התמונות מדגישות נושאים יהודים בעיניכם?
  • האם הייתם מתארים את עבודותיהם של הצלמים כיהודים? האם העבודה שלהם יהודית רק משום שהם יהודים?
  • מה שים ניסה לבטא, אשר ניתן לזהות גם בעבודותיהם של ארנולד, עוזרי או אחד הצלמים היהודים האחרים?

 

תגובה יצירתית לצילום

בקשו מהתלמידים להגיב באופן יצירתי לעבודותיהם של הצלמים שלעיל או לכל צלם יהודי אחר לבחירתם.

אפשרויות/רעיונות לתגובה יצירתית

  • פרויקט וידאו
  • ציור/רישום בהשראה של תמונה אחת או מספר תמונות, או חיקוי שלו/שלהם.
  • קומיקס שמתבסס על התמונות.
  • קולז' של מספר תמונות המדגישות את המסר או הנושא שמתחבר לסיפור היהודי האישי של התלמיד.