סקירה

תמונה מהווה אפיק תקשורת. אדם יכול "לקרוא" תמונה ולהגיב אליה ממש כשם שמגיב לטקסטים כתובים.

בשיעור הראשון התלמידים יתרגלו את כישורי ההתבוננות והאוריינות החזותית שלהם באמצעות בחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית של תמונה, תוך התייחסות להיבטים הפורמאליים של גיבוש תמונה ויצירת תגובה יצירתית.

מערך השיעור (60 דקות)

הקדמה (10 דקות)

מה רואים? מה לא רואים? (15 דקות)

קומפוזיציה של תמונה (10 דקות)

משימת צילום (20 דקות)

סיכום (5 דקות)

חומרים וציוד

הכנה

סדרו את המקרן בקדמת הכיתה. במידה ומחשב נייד ומקרן אינם זמינים, הכינו מכל תמונה העתק אחד ברזולוציה גבוהה ושלחו עותקים דיגיטליים לתלמידים בדוא"ל. בנוסף, הכינו עבור הכיתה עותקים של דף עבודה א'. הודיעו לתלמידים מראש שעליהם להביא מצלמה, בין אם מדובר במצלמה של הטלפון הנייד או במצלמה אחרת.

מטרות

  • תלמידות ילמדו אודות "העדשה היהודית" – תחרות צילומים בינלאומית בהובלת מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות.
  • תלמידים יבינו את ההבדל בין אובייקטיבי לסובייקטיבי ובמקביל ירכשו ניסיון בצילום.
  • תלמידים יפנימו עקרונות בסיסיים בצילום וקומפוזיציה ויזואלית.

הקדמה (10 דקות)

כחלק מתכנית "העדשה היהודית" נתבונן ונשוחח על צילום תמונות.

כפי שאנו משתמשים במילים על מנת לתקשר, כך גם ניתן לתקשר רעיונות, תחושות וסיפורים באמצעות תמונות.

שאלו את הכיתה מספר שאלות אודות הרגלי הצילום שלהם, כגון:

כמה תמונות אתן מצלמות מדי יום / שבוע?

מה אתם מצלמים?

כיצד ניתן להפוך תמונה לבלתי נשכחת או בעלת השפעה?

אילו תמונות אתם נוהגים לזכור מבין התמונות המועלות לרשתות החברתיות?

היכן אתן מזהות תמונות יהודיות במדיה – אם בכלל?

מדיה חברתית היא דוגמא טובה לחשיבות השפה הויזואלית של תמונות בחיי היום יום שלנו. היא אינה רק שפה רבת-עוצמה, אלא גם שפה בינלאומית.

ניתן לחלוק עם הכיתה את הסטטיסטיקות הבאות, המעידות על התפקיד המשמעותי של תמונות בחברה שלנו:

300 מיליון תמונות מועלות לפייסבוק מדי יום

95 מיליון תמונות מועלות לאינסטגרם מדי יום

בכל שנייה מצולמות 9000 תמונות בסנאפצ'ט

*כל הסטטיסטיקות נכונות לשנת 2018

פעילות חלופית להקדמה: בקשו מהתלמידים לבחור תמונה אחת מהטלפון הנייד שלהם, שצולמה בשבוע האחרון ולהסביר לכיתה מה התמונה מעידה עליהם. פעילות זו יכולה לעזור להדגיש את התמונה כאמצעי תקשורת וביטוי אישי ויזואלי.

הציגו בפני הכיתה את התמונות הבאות מ"העדשה היהודית". כל אחד מהתלמידים הללו יצר תמונה בהשראת הנושא "הקשר שלי לעם היהודי".

"אהבה מסמלת אחדות. ליהודים יש קשרים מיוחדים בהתבסס על אהבתם אחד לשני, לישראל ולאלוהים. שתי בנות מביעות את החברות שלהן לצד פסל אהבה שנוצר על ידי תלמידה הלומדת באקדמיה העברית האמריקאית."

אהבה – ג'נט חמוי, האקדמיה העברית האמריקאית, גרינסבורו, צפון קרוליינה, ארה"ב

החיבור של ג'נט לעם היהודי מבוסס על רעיונות האהבה והאחדות.

ROBERT SHEZRAVKOV SIBERIAN MAGEN DAVID

Students at Or Avner hold their hands and
create the Star of David. Together, they
portray their strong friendship and Jewish
life in remote Siberia. The younger generation
become active members of the Jewish people,
keeping traditions alive and building a strong
and vibrant community.

"תלמידים באור אבנר מחזיקים ידיים ליצירת מגן דוד. יחד הם מייצגים חברות עמוקה וחיים יהודיים בסיביר הרחוקה. הדורות הצעירים יותר הופכים לחברים אקטיביים בעם היהודי, שומרים על מנהגים ובונים קהילה חזקה ושוקקת חיים."

מגן דוד סיבירי – רוברט שזרבקוב, אור אבנר, נובוסיבירסק, רוסיה

החיבור של רוברט לעם היהודי סב סביב ערכי החברות, הקהילה ושמירה על מסורות.

"המנהג של שתיית מאטה נהוג בארגנטינה מזה אלפי שנים. אלן מתעד את סבו וסבתו בטקס מסורתי, אך מבקש להזכיר לנו שלמסורת נלווית מחויבות לזכור ואחריות לא לשכוח."

זמן מאטה – אלן כץ, בית הספר יבנה, אורוגוואי

במסגרת פרויקט העדשה היהודית אלן בחר להתייחס לזיכרון היסטורי; מרכיב בזהות היהודית המשותף לכולנו, לצד האחריות הנלווית ליזכור.

לסיכום, שאלו את התלמידים: מה מקשר בין התמונות הללו?

כיצד הן עשויות למלא תפקיד בשיתוף הסיפור של העם היהודי?

אנו רואים כיצד אנשים מרגישים חלק מאותו הסיפור – הסיפור של העם היהודי – בדרכים שונות. המשתתפים הביעו באמצעות התמונות אלמנטים ספציפיים של זהות וחיים יהודיים אוניברסאליים, אשר רלוונטיים עבורם באופן אישי, לדוגמא: קהילה, אהבה או השפה העברית.

כל אחת מהתמונות חושפת פרספקטיבה אישית, אך ככלל ניתן להבחין בגיוון בזהות היהודית (ובאופן שבו אנשים מתייחסים לעם היהודי) כפי שמשתקף בעיניהם של נערים ונערות מרחבי העולם.

מה רואים? מה לא רואים? (15 דקות)

בשלב זה נתרגל השוואה בין תצפית אובייקטיבית לסובייקטיבית על מנת לסייע לתלמידים לסדר ולשקף את האבחנות שלהם (הערה למחנכים: צפו בהדגמה של התרגיל בסרטון הזה).

בתור התחלה, שאלו את התלמידים: מהו ההבדל בין "עובדה אובייקטיבית" לבין "פרשנות סובייקטיבית" – בקשו מהם לתת דוגמאות לכאן ולכאן.

הסבירו להם שתצפית אובייקטיבית היא דבר מה שאינו משתנה מאדם לאדם, משהו שכולנו יכולים להסכים עליו, לדוגמא "ישנם X אנשים בתמונה הזו," בעוד תצפית סובייקטיבית היא דעה, תחושה או פרשנות, כגון "אני חושב שהם נראים שמחים/עצובים."

ברגע שהכיתה מצליחה להבדיל בין שני המושגים הנ"ל, הקרינו או חלקו בין התלמידים את התמונה "מערה", יחד עם עותקים של דף עבודה א'.

ציון עוזרי, מערה, היידן-א-שם, תימן- 1992

בקשו מהתלמידים להתבונן יחד כקבוצה בתמונה ולציין את מה שהם רואים. בכל פעם שתלמיד משתף באבחנה, בקשו מהכיתה להחליט אם מדובר באבחנה אובייקטיבית או סובייקטיבית. ברגע שהכיתה מגיעה להסכמה, בקשו מהם לרשום זאת תחת העמודה המתאימה בדף העבודה (לחילופין, המורה/תלמיד יכול לרשום זאת על גבי הלוח).

על מנת לאפשר לתלמידים להתבונן בתמונה לעומק, עודדו אותם לגבות את הפרשנויות הסובייקטיביות שלהם בעזרת אבחנות אובייקטיביות, לדוגמא "מה ראית בתמונה שגרם לך להגיד זאת?" או "מדוע הנך חושב/ת כך?"

לסיכום, שאלו את התלמידים מה ניתן ומה לא ניתן ללמוד מהתמונה. אילו שאלות התמונה מעוררת? מה עוד היו רוצים לדעת לגבי התמונה?

הסבירו לתלמידים מעט על התמונה: התמונה צולמה על ידי צלם יליד הארץ בשם ציון עוזרי. עוזרי טייל ברחבי העולם וצילם קהילות יהודיות שונות.

 

"בתמונה זו ניתן לראות בנים שנאספו במערה בעיירה הנקראת היידן א-שאם בחלק ההררי והסלעי של תימן במטרה ללמוד את פרשת השבוע. ניתן לראות שהיהודים עשו כאן שימוש בכל המרחבים שעמדו לרשותם. מאז שהתמונה צולמה, רוב היהודים עזבו את האזור ההוא של המדינה ועברו לערים גדולות יותר או לישראל".

יהודים עברו לראשונה לתימן בימי קדם. הם שמרו על הדת בנאמנות לאורך הדורות אך באופן כללי הרשויות המוסלמיות נהגו להתייחס אליהם כאזרחים סוג ב'. כתוצאה, יחד עם כמיהתם לשוב למולדת היהודית, יהודים תימנים החלו להגר לישראל בשלהי שנות השמונים של המאה ה-19. כיום רק יהודים מעטים נותרו בתימן.

 

במידה ועומד לרשותכם זמן נוסף, תוכלו להראות לכיתה מספר תמונות נוספות שצולמו על ידי עוזרי (תיק העבודות של עוזרי)

שימו לב: תמונת "מערה" ניתנה כדוגמא, אך ניתן להשתמש גם באחת התמונות הבאות, בהתאם לתמונה שאתם חשים שהינה הכי רלוונטית עבור התלמידים שלכם.

הסוד, מרכז קליטה מבשרת ציון, ישראל – 1990

"לאורך שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים יהודים רבים עלו לארץ מאתיופיה וברה"מ לשעבר בחיפוש אחר חופש דת וחיים טובים יותר. מהגרים אלו גרו לעיתים קרובות בבנייני דירות מיוחדים בשם "מרכזי קליטה", עד שהצליחו למצוא בתי קבע. מרכזי קליטה מספקים דיור זמני והיכרות עם החיים בארץ עבור מהגרים חדשים רבים. הצלם, ציון עוזרי, מסביר את החשיבות של מרכזי הקליטה: "הצעדים הראשונים של מהגרים הינם קשים מאד כיוון שאינם יודעים את השפה, אינם יודעים היכן לקנות דברים או לאן ללכת. מרכז הקליטה עוזר למהגר החדש. איני יודע אם קיימים מרכזי קליטה במקומות אחרים בעולם. מדובר במקום שמאפשר שילוב הדרגתי. לפחות במשך מספר חודשים ראשונים מרכז הקליטה מעניק למהגרים כסף לקניית אוכל, ויש אולפן (שיעורים בעברית) בו מלמדים את השפה. הם עוברים מעין טקס קבלה לחיים החדשים בישראל, ומלמדים אותם כיצד להתמודד עם חוויות יום יומיות, החל מהדברים הכי פשוטים – כמו קניות בסופר – ועד למציאת עבודה."

שני הבנים בתמונה נמצאים בגן ילדים במרכז קליטה ליד ירושלים. אחד מאתיופיה והשני מברה"מ לשעבר.

תשעה באב, הכותל המערבי, ירושלים, ישראל – 1997

"תשעה באב, היום התשיעי של חודש אב, מסמן את חורבן בית המקדש בירושלים. אירוע זה התרחש לפני קרוב ל-2000 שנה, אך יהודים מסביב לעולם עדיין אבלים על האובדן כל שנה בתשעה באב. אין מקום טוב יותר לציין את יום האבל והצום מאשר בכותל המערבי של בית המקדש. בתמונה זו אנשים הגיעו מכל קצוות הארץ להשתתף בתפילות בכותל. בחזית ניתן לראות גברים קוראים מתורה שמונחת בתיבת עץ. יהודים ספרדים נוהגים להשתמש בארגז מסוג זה להחזקת התורה, לעומת כיסוי בד, הנהוג אצל יהודים אשכנזים."

 

קומפוזיציה של תמונה (10 דקות)

קומפוזיציה מתייחסת לאופן שבו מסדרים את מרכיבי התמונה בתוך מסגרת. אין דרך נכונה או לא נכונה לסידור התמונה, אך בעזרת התייחסות לחלק מההיבטים הבאים ניתן בצורה אפקטיבית יותר לתקשר רעיון או להבין מדוע לתמונה יש השפעה מסוימת.

הציגו את האלמנטים הבאים של צילום בעזרת השוואה בין שלוש התמונות של עוזרי שלעיל. ("המערה", "הסוד" ו"תשעה באב").

תחילה בקשו מהתלמידים לחשוב מאיזו נקודת מבט אנו מתבוננים בכל סצנה.

ב"מערה" אנו מביטים בתמונה בגובה העיניים של הילדים, אך ב"סוד" אנו מתבוננים על ילדים מזווית מעט גבוהה יותר.

לאילו הבדלים גורמים הפרספקטיבות השונות הללו על האופן שבו אנו מתבוננים / מפרשים את הסצנה?

ב"מערה" יתכן ואנו מרגישים חלק מהקבוצה, מעין תחושת אינטימיות, בעוד שב"סוד" נוצר ריחוק – ברור שאיננו מעורבים בשיתוף הסוד. אנחנו גם מתבוננים בסובייקטים מפרספקטיבה של מבוגר – זווית זו מדגישה את הילדים כקטנים יותר.

לאחר מכן חישבו יחד עם הכיתה על מסגור.

השוו את התמונות "מערה" ו"סוד". מה נכלל במסגרת? מה לדעתכם הצלם הותיר מחוץ למסגרת?

ב"סוד" הצילום קרוב לשני הבנים (בזום-אין). הכל מלבד הספר נעלם מן העין, כך שנוצרת מעין אינטימיות. ב"מערה" אנחנו רואים באופן מכוון את האווירה, את הסביבה בה הקבוצה מוצאת את עצמה.

שאלו את הכיתה: מדוע לדעתכם היה חשוב לעוזרי לשלב את המידע הנ"ל – הן את הספר והן את המערה? כיצד הם עוזרים לנו להבין טוב יותר את הסובייקטים ואת הסיטואציה בה הם נמצאים?

הכללת הספר בתמונה מגלה לנו משהו אודות הסיפור של שני הילדים– הם הגיעו לא מזמן לארץ משתי מדינות שונות ומדברים שפות שונות. לימוד השפה העברית תשפיע רבות על ההשתלבות שלהם במדינה החדשה.

הספר גם מעלה בנו שאלות: כמה זמן הבנים נמצאים בארץ? האם הם כבר מדברים עברית שוטפת? ניכר שהם משוחחים באמצעות שפה כלשהי, אז השאלה היא כיצד? אנו רואים כי הכללת הספר היא אמצעי הגורם למתבונן לרצות לגלות עוד אודות סיפורם של שני הילדים, כמו גם לקיחה בחשבון של הקשיים שניצבים בפני מהגרים חדשים.

הכללת המערה מוסיפה גם קונטקסט (הקשר) – היא מספרת לנו משהו אודות המקום בו הקהילה הזאת גרה ועל אורח חייה.

מהו מוקד התמונה?

ב"סוד" ברור כי המוקד הוא שני הבנים. הצלם ווידא זאת באמצעות הוצאת כל מידע קונטקסטואלי אחר מחוץ לתמונה. ב"תשעה באב" המוקד הוא ספר התורה.

כיצד הצלם גרם לכך שספר התורה יהיה מוקד התמונה?

ראשית, ספר התורה נמצא בניגוד לסביבה שלו ולכן הוא בולט. יש לנו כאן גם דוגמא טובה לאופן שבו עושים שימוש בחזית לעומת הרקע. הרקע, אזור הביניים והחזית מהווים מישורים או שכבות שונות של התמונה. ספר התורה קרוב למצלמה ועל כן נמצא בחזית, הכותל רחוק יותר, ולכן משמש כרקע. האנשים העומדים מאחורי התורה ממוקמים באזור הביניים. יחד הם יוצרים תחושה תלת ממדית במרחב והעומק שנוצר מבליט את ספר התורה. לעומת זאת, סצנת "המערה" היא שטוחה, אולי כיוון שלא היה די מרחב במערה על מנת ליצור את הרושם הזה, מה שמאמת את הרושם שנוצר על טיב המערה – מקום קטן וצפוף.

משימת צילום (20 דקות)

חלקו מצלמות או הנחו את התלמידים להשתמש במצלמות שלהם.

על מנת לתרגל את המושגים שלמדנו, בקשו מהתלמידים למצוא ולצלם חפץ עגול, חפץ אדום ומשהו חי בכיתה/בבניין/ממש מחוץ לבניין. עליהם לקחת בחשבון את כל ההיבטים של הקומפוזיציה שנידונו בשיעור ולנסות להשלים את כל שלושת הנקודות שברשימה שלעיל (נקודת מבט, מוקד, מסגור).

על התלמידים להתנסות בצילום הרבה תמונות ומתוכן לבחור תמונה אחת סופית (עבור כל נקודה ברשימה) אותה הם יציגו ויבחנו יחד עם הכיתה.

הדריכו את התלמידים להתנסות ב:

  • צילום מפרספקטיבות שונות: מזווית עליונה וזווית תחתונה. שימו לב כיצד הזווית משפיעה על גודל הסובייקט: האם הוא נראה גדול או קטן יותר?
  • הזזת הסובייקט ממקום למקום על מנת לצלם אותו מזוויות שונות.
  • מסגור: התקרבו ואז התרחקו עבור צילום רחב יותר. חישבו מה ברצונכם לכלול בתמונה, מה רלוונטי ומה צריך לחתוך מהתמונה.
  • מסגור אנכי/אופקי.

 

עתה עברו על התמונות ובקשו ממספר תלמידים להציג את התמונות שלהם. על מנת לעזור להם לבחון את עבודתם ניתן להפנות אליהם את השאלות הבאות:

מה צילמת ומדוע?

איזה היבט של הקומפוזיציה לקחת בחשבון? (לדוגמא: מסגור או זווית)

מהו מוקד התמונה?

מה ניסית לתקשר?

כיצד היית משפרת את התמונה אילו יכולת?

הזכירו לתלמידים שהם יכולים להעלות את התמונות לאינסטגרם ולתייג את דף האינסטגרם של העדשה היהודית של בית התפוצות ו/או להשתמש בהַשְׁטָג: #jewishlens.

 פעילות אופציונלית לזמן שנותר בשיעור או משימה לבית: בקשו מהתלמידים להגיב באופן יצירתי ל"מערה" של עוזרי בעזרת אחד הרעיונות הבאים:

בקשו מהתלמידים להגיב לתמונה באחת הדרכים הבאות:

  • כתבו מונולוג מנקודת המבט של אחד האנשים בתמונה (ניתן לעשות זאת גם בצורת גלויה)
  • צרו העתק מצולם של התמונה יחד עם בועות מחשבה מעל ראשיהם של מספר דמויות בתמונה. בקשו מהתלמידים למלא את בועות המחשבה עם המחשבות שלדעתם עוברים בראשם של הסובייקטים בתמונה.
  • בקשו מהתלמידים להדביק על פיסת נייר לבנה העתק מצולם של הדמות המרכזית בתמונה ובקשו מהם לצייר את מה שלדעתם מתרחש מחוץ למסגרת התמונה ולהמשיך את הסצנה.
  • בקשו מהתלמידים להתמקם במנח הפיזי של הדמויות בתמונה ולהציג את הסצנה המתרחשת בתמונה.
  • או בקשו מהם להגיב באופן יצירתי אחר לבחירתם.

לבסוף, בקשו ממספר תלמידים לשתף את שאר הכיתה ביצירה שלהם.

סיכום (5 דקות)

שוחחו עם התלמידות:

מה גורם לתמונה להיות יהודית במהותה?

כיצד הקומפוזיציה תורמת למשמעות/להשפעה של התמונה?

כיצד קריאה של תמונה דומה לקריאה של טקסט? במה היא שונה?

יצאתם למסע בתכנית הקרויה "העדשה היהודית", המסתיימת בתחרות צילום בינלאומית לנוער מרחבי העולם. העבודות שנוצרו במסגרת הכיתה יוצגו בתערוכת צילום מקומית ותמונות נבחרות ייבחרו על ידי ועדת שופטים מסורים, בהובלת הצלם הידוע, ציון עוזרי.

הראו לכיתה את דף האינסטגרם של העדשה היהודית של בית התפוצות (www.instagram.com/jewishlens). הסבירו שתוך כדי צילום התמונות כחלק מתכנית הלימודים ניתן יהיה להעלות אותן לאינסטגרם ולתייג את העדשה היהודית ((#jewishlens. יתכן וחלק מהתמונות שיועלו ייבחרו ל"תמונת השבוע" ויוצגו בדף האינסטגרם הרשמי של העדשה היהודית.

כאן ניתן לראות גם מבחר תמונות שצולמו על ידי בני נוער אחרים מרחבי העולם המשתתפים בתחרות, כמו גם עבודות של מתמודדים קודמים.

התבוננו במספר תמונת מתוך תחרות העדשה היהודית לאורך השנים האחרונות.

תמונות אלו צולמו על ידי בני נוער מרחבי העולם.

הציגו את התמונות הבאות בפני הכיתה ובקשו מאחד התלמידים לקרוא את הטקסטים הנלווים.

פרויקט אופציונאלי לבית

בקשו מהתלמידים להתחבר לאתר העדשה היהודית בכדי לראות תמונות נוספות של עוזרי וללמוד עוד אודות התכנית.

כמו כן, בקשו מהם להתבונן / לעקוב אחר דף האינסטגרם של העדשה היהודית של בית התפוצות לשם השראה!

בנוסף, במידה והתלמידים עורכים חיפוש על #jewishlens הם יוכלו להציץ אל "מאחורי הקלעים" של תמונות שצולמו על ידי בני נוער אחרים מרחבי העולם שלוקחים חלק בתחרות.