ההרצאה של רומן גריגורייב במסגרת סדרת שישי תרבות בשפה הרוסית.
נדבר על האופן שבו סיפור האישה שהצילה את עמה מתוך סכנה ממשית, כפי שמסופר במגילת אסתר, בא לידי ביטוי באמנות ובהשקפתו של רמברנדט ושל בני תקופתו במערב אירופה. העובדה שבתוך הטקסט העברי המקורי כמעט ולא מוזכרים שמו של אלוהים, בית המקדש או תפילות, כמעט שלא הטרידה את האירופים של המאה ה־17, שכן עבורם היו חשובים במיוחד המימד ההירואי של הסיפור (גיבורה המסכנת את חייה ברגע אחד על מנת להציל את בני עמה מהשמדה) והאפשרות להציג יכולת אמנותית גבוהה בתיאור רגשות עזים ברגעי שיא של העלילה.
כל אחד מהאמנים שעבודותיהם יוצגו בהרצאה מצא בסיפור עניין אחר: אצל לוקאס ואן ליידן, פאולו ורונזה ופיטר לאסטמן בולטת המשיכה לתיאורי ניצחון חגיגיים ומפוארים, בעוד שאצל רמברנדט בולטת היכולת לתאר מתחים נפשיים עמוקים ברגע מכריע של הנרטיב המקראי. האמן המבוגר ממנו, סנדריק ואן סטנוויק, ראה בטקסט הזדמנות להציג שליטה מושלמת בסגנון ה״נוקטורן״ – סצנות ליליות מוארות, שהיו אהובות במיוחד על הקהל האירופי של המאה ה־17. אחרים, כמו יאן סטין, שהתפרסם באהבתו להציג עלילות ״נעלות״ בהקשר קומי נמוך, בחרו להציג את סיפור המגילה באופן קומי ובשפה בופונית ממש.
בנוסף להיבטים האמנותיים, נדון גם במשמעות האידיאולוגית שהייתה ליצירות המתארות את סיפור ״מגילת אסתר״ עבור בני ארצו של רמברנדט. סיפור הצלתו של עם קטן המוצא את עצמו ״מוקף באויבים״ ומאויים בהשמדה, הדהד באופן טבעי בלבותיהם של תושבי הולנד, שכבר כחמישים שנה לפני לידתו של רמברנדט נאבקו בנחישות בקיסרות הספרדית על עצמאותם המדינית וחירותם הרוחנית.
בתום ההרצאה ייערכו סיורים מודרכים ברוסית בתצוגת המוזיאון.
