אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

יידישע פיראטען: על שודדי ים יהודים

מה בין יצר נקמה על גירוש ספרד, ג'מייקני בשם כהן ובנו של רב גדול עם בית כנסת קטן בספינה? הפליגו אתנו למסע משותף עם הפיראטים היהודים שכבשו את הימים והאוקיינוסים – מאיסטנבול ועד האיים הקאריביים

בשנת 1628 יצאו מג'מייקה שני פיראטים ידועים לשמצה לשדוד ספינות אוצר ספרדיות שהיו בדרכן למולדת ובאמתחתן מתכות יקרות שנכרו בעולם החדש. אחד מהם, יהודי בשם כהן אנריקס, היה פליט פוליטי ואינדיבידואליסט אמיתי שנרדף עקב מוצאו היהודי. באותו זמן כהן היה כבר עשיר מופלג. המניע שלו לפעולות השוד הימי בהן לקח חלק לא היה כלכלי, אלא אידיאולוגי.

חלפו אמנם יותר ממאה שנים מאז הוצא צו הגירוש של היהודים מספרד, אולם בליבו עדיין קינן הדחף לנקום במוצ'אצ'וס הספרדים שגרשו את אבות אבותיו ממולדתם כ- 100 שנים קודם לכן וכהן שלנו היה שם כדי להגיש את הנקמה קרה.

אנריקס קשישא לא היה היהודי היחיד בתעשיית הפירטים המשגשגת שהשתלטה על הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי במאות ה-16 וה-17. כן, זה אולי נשמע מפתיע כשחושבים על מקורות הפרנסה הטיפיקליים שהיו מזוהים עם יהודים – תחומים כמו רפואה, הלוואה בריבית או מלמדים חיוורים ונעבעכים – אבל מסתבר שהיו גם שודדי ים יהודים, כאלו שהטילו חתתם על אניות שהפליגו בימים, והמוח היהודי שהמציא פטנטים במדע וטכנולוגיה, עשה זאת גם לצורכי גזל ושוד.

מגירוש ספרד לקאריביים

בואו נחזור טיפה אחורה בזמן. השנה היא 1492, תאריך בו התרחשו שני אירועים גדולים שהשפיעו השפעה מכרעת על ההיסטוריה היהודית בפרט, ועל ההיסטוריה האוניברסלית בכלל: גירוש ספרד וגילוי אמריקה. ההערכה היא שכ-200,000 יהודים גורשו בעקבות הצו של המלך פרדיננד והמלכה איזבל, רובם התפזרו בעולם הישן: ארץ ישראל, ארצות הים התיכון, האימפריה העות'מנית וצפון אירופה. אולם מיעוטם הפליג מערבה, אל העולם החדש של אמריקה ובעיקר אל ארץ הרגאיי והגאנג'ה – ג'מייקה.

האי, שכבר היה בשליטה ספרדית לאחר שכריסטופר קולומבוס הגיע אליו לראשונה ב-1494, משך יהודים רבים בשל העובדה שמגלה הארצות הנודע מנע את כניסת האינקוויזיציה לשם. קולומבוס למעשה סיפק מקלט ליהודים שגורשו ממולדתם. אי המקלט המרכזי של הפיראטים, הפך למוצב הקדמי של אנגליה לאחר שכוחות האימפריה גירשו ממנו את הספרדים והפך לנמל היציאה של ה-"בוקאנירים" – כוח רב לאומי של פיראטים צרפתים, בריטים ופורטוגזים – בדרכם לתקוף ספינות סחר ספרדיות.

הבוקאנירים פעלו מטעם כתב מינוי שהעניקה להם הממלכה האנגלית, שהתייחסה לפיראטיות כטקטיקה טובה לכרסום בכוחה של האימפריה הספרדית היריבה. היהודים שיחקו תפקיד מרכזי במימון המבצעים האלה, במודיעין, ולפעמים אפילו בפיראטיות. כמו כהן, גם הם היו עבדים שברחו אל החופש, פליטים פוליטיים שנרדפו על רקע דתי, ובעצם חבורה של אינדיבידואליסטים. רובם המוחלט של היהודים היו סוחרים הרפתקנים שלעיתים מימנו חלק ממסעות השוד ולעיתים החזיקו בעצמם ספינות פיראטים.

מצבה של פיראט יהודי בבית עלמין בג'מייקה (צילום מתוך הספר: הפיראטים היהודים של הקאריביים, באדיבות הוצאת ראנדום האוס)
מצבה של פיראט יהודי בבית עלמין בג'מייקה (צילום מתוך הספר: הפיראטים היהודים של הקאריביים, באדיבות הוצאת ראנדום האוס)

הפיראטים בים התיכון

אבל עם כל הכבוד לאקזוטיקה הקאריבית, עדיין רוב הפעילות הפיראטית היהודית התרכזה באזור מוכר להם ולנו בהרבה – הים התיכון.

אחד הפיראטים היהודים המפורסמים ביותר היה הרב דון שמואל פלאג'י, בנו של רב חשוב מקורדובה, שנשלח על ידי השליט המרוקאי להולנד במטרה לכרות ברית נגד האימפריה הספרדית. ההולנדים זיהו מיד את הכישרון הצעיר ושכרו את פלאג'י לשמש כפיראט, ובמשך שנים הוא פעל יחד עם בני בריתו המוסלמים להשליט טרור על הצי הספרדי בים התיכון. פלאג'י היה רב מוסמך ובספינה שלו – כך מספרת האגדה – פעל אפילו בית כנסת זעיר. בשנת 1615 הוא נעצר באנגליה, לבקשת הספרדים, אך שוחרר אחרי שההולנדים התערבו לטובתו.

הפיראט דון שמואל פלאג'י
הפיראט דון שמואל פלאג'י

אך היהודי המפחיד ביותר בימים היה סאלח סינן, שנודע בכינוי "היהודי הגדול". סינן היה שותפם של הפיראטים המפורסמים בהיסטוריה, האחים ברברוסה – חיר א-דין וערוג' א-דין, שליחי הסולטן העות'מאני. במשך שנים שלטו האחים ברברוסה, יחד עם שותפם היהודי, בחופי הים התיכון. הם הגנו על מוצבי האימפריה בצפון אפריקה ובזזו כל ספינה ספרדית שנקרתה בדרכם. אחרי מותם של האחים מונה סינן, בשנת 1544, לתפקיד האדמירל העליון של הצי העות'מאני, ולפני מותו עוד הספיק לפשוט על חופי דרום איטליה וסיציליה. המצבה של סאלח סינן ניצבת עד היום בבית העלמין היהודי העתיק באיסטנבול.

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב