אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

הטארטן הכשר של השבט היהודי-סקוטי

טארטן, אותו אריג משובץ שמכינים ממערך חוטים צבעוניים ארוגים בשתי וערב, הוא אחד ממאפייניה המוכרים ביותר של התרבות הסקוטית. בסקוטלנד מתייחסים לטארטן ברצינות כה רבה, שיש אפילו חקיקה רשמית שמגדירה מהו טארטן, והחוק קובע הליכי רישום מוסדרים לדוגמאות טארטן. במקור הגיע האריג מתושבי ההרים של סקוטלנד, אבל עם הזמן נהיה פופולרי גם בשאר המדינה. הטארטן נהיה לדרך המקובלת להפגין זיקה לשבט, משפחה או קבוצה. ככל שגדלה חשיבותו הלאומית, נהיה הטארטן לחלק חשוב מהתרבות הסקוטית באופן כללי, אמצעי להביע הזדהות כסקוטי או תחושת אהדה או שייכות לסקוטלנד.

השימוש בבדי טארטן נפוץ במחצית הראשונה של המאה ה-19. ב-1822 הטרנד התחיל להתפשט – רבים בסקוטלנד התחילו ללבוש אותו על מנת להזדהות עם שבטים שונים. היהודים לא היו חלק מהתופעה, משום שרק מעטים מהם חיו באותה תקופה בסקוטלנד. לראשונה מתועדים יהודים בסקוטלנד כבר בסוף המאה ה-17, אך הם הגיעו למספרים משמעותיים רק בסוף המאה ה-19.

ועד הרבנים של המחוז הצפוני בארוחת הערב השנתית לכבוד המשורר הסקוטי הלאומי רוברט ברנס, גלאזגו, סקוטלנד 1983. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו
ועד הרבנים של המחוז הצפוני בארוחת הערב השנתית לכבוד המשורר הסקוטי הלאומי רוברט ברנס, גלאזגו, סקוטלנד 1983. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו

היהודים, שהיו מהגרים חדשים, עדיין לא חשו הזדהות עם השבטים הסקוטיים ההיסטוריים ונמצאו בשלבי הסתגלות ולמידה של החוויה הסקוטית. הם היו עסוקים בהיקלטות ולכן באופן טבעי, באותה תקופה הטארטן וחשיבותו לא עמדו בראש סדר העדיפויות שלהם.

אבל בהמשך, כשהקהילות יהודיות החלו להתבסס, בעיקר בערים גלזגו ואדינבורו, היהודים התברגו עמוק יותר ויותר אל תוך החברה הסקוטית. ב-1900 בקירוב לדוגמה, הוקמה בגלזגו להקת חמת החלילים היהודית היחידה בעולם, במסגרת תנועת הנוער Glasgow Jewish Lads and Girls Brigade. ככל שיהודי סקוטלנד חשו יותר בבית בארצם, באופן טבעי הם החלו גם לרצות טארטן משלהם, שייצג את יהדות סקוטלנד.

הווארד ברודי. באדיבות Scottish Jewish Archives Centre
הווארד ברודי. באדיבות Scottish Jewish Archives Centre

רק ב-2008 קלייב שמוליאן, חבר הקהילה היהודית של גלזגו, יצר את הטארטן היהודי הראשון שנקרא טארטן השלום, ועבד עם העתונאי פול האריס על הפצתו ופרסומו בקרב יהודי סקוטלנד. הוא היה עשוי מחוטים לבנים, שחורים ושני גוונים של כחול, ונועד לייצג הן את הדגל הסקוטי והן את דגל מדינת ישראל.

זמן קצר אחרי טארטן השלום הופיעו גם טארטנים אחרים. אחד מהם עוצב על ידי הרב מנדל ג'ייקובס ביחד עם בריאן וילטון מהרשות הסקוטית לטארטן. בדומה לטארטן השלום, גם הרב ג'ייקובס חיפש דרך לצקת משמעות בטארטן החדש, וגם בו יש יש חוטים כחולים ולבנים שמסמלים שילוב בין הדגל הסקוטי לדגל הישראלי. בנוסף שזור בו חוט זהב שמייצג את ארון הברית, חוט כסף שמייצג את התורה וחוט באדום כהה שמייצג את יין הקידוש. בדוגמה הזאת יש שבעה חוטים במוטיב המרכזי ושלושה בייצוגי הדגלים, שכן שלוש ושבע הם מספרים בעלי משמעות במסורת היהודית. נציין, שהן הטארטן של הרב ג'ייקובס והן טארטן השלום עוצבו כאריג כשר, שיש בו רק צמר, בלי עירוב של צמר ופשתן – שעטנז, האסור לפי חוקי היהדות.

תזמורת חמת חלילים יהודית, לונדון 1973. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו
תזמורת חמת חלילים יהודית, לונדון 1973. המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר בבית התפוצות, באדיבות הארכיון המרכזי של יהודי סקוטלנד, גלאזגו

היהודים לא רק יוצרים טארטנים משלהם, לעתים הם גם משתעשעים להם עם הקונספט. אפרים בורובסקי ממועצת הקהילות היהודיות בסקוטלנד יצר קריצה ויזואלית כששילב בין דוגמת טארטן לבין מגן דוד, וכך נולד הלוגו של אירועי יובל המאתיים של המועצה.

עם הזמן דוגמאות הטארטנים נהיו לסמלים של שייכות, ממש הפגנה ויזואלית של הקשר הבסיסי עם קבוצה מסויימת ועם המשמעות של להיות סקוטי. טארטנים יהודיים מאפשרים ליהודי סקוטלנד להיות חלק מהמסורת הסקוטית וגם להכיר בקשר שלהם ליהודים אחרים ובשייכות שלהם לשבט היהודי-סקוטי הייחודי.

הלוגו שיצר אפרים בורובסקי עבור מועצת יהודי סקוטלנד
הלוגו שיצר אפרים בורובסקי עבור מועצת יהודי סקוטלנד

הרבה רחל דרוק היא עורכת מאגר הקהילות במוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. קניתם או לבשתם טארטן לאחרונה? השתתפתם בערב השנתי לכבוד רוברט ברנס? אל תשמרו לעצמכם, ספרו לרחל:  racheld@bh.org.il

למידע נוסף על יהודי סקוטלנד: https://www.scojec.org/index.html, https://www.sjac.org.uk/.

(מאנגלית: דנה פז פרינס)

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב