אירועים

אירועים

תוצאות חיפוש

פוסטים אחרונים

פרסומים אחרונים

פוסטים אחרונים

שנים אחרונות

כל השאר סתם גויים: שודד הים היהודי המפורסם בהיסטוריה

היו זמנים בהם למילה ״אקספלורר״ היו השלכות של חיים ומוות ולא רק של דפדפן אינטרנט ו״טראפיק״ גילם תנועה פיסית במרחב ולא רק משהו שאנשי פרסום תאבי רייטינג נשבעים בשמו. הימים, תרתי משמע, ימי תעשיית הימאות המשגשגת של המאה ה-16, זו שמשכה אליה את טובי המוחות של התקופה.

הסטארט אפ ניישן של אותה תעשייה בעידן ההוא הייתה פורטוגל, שהוציאה מקרבה את מגלי הארצות המפורסמים פרדיננד מגלן ו-ואסקו דה גאמה. כמו היום גם אז, המצאות ופיתוחים ימיים רבים הבזיקו ממוחם הקודח של יהודים – מתמטיקאים, פיסיקאים וקרטוגרפים – כדוגמת אברהם זכות ופדרו נונש. אלו פיתחו כלי ניווט מבוססי תנועת השמש וגרמי השמיים, שנים רבות לפני המצאת הגי'.פי.אס ואפליקציית ווייז.

ציורו של רמבראנדט, "אדם בתלבושת אוריינטלית". מקובל לחשוב שהגבר בתמונה הוא שמואל פאלאג'י
ציורו של רמבראנדט, "אדם בתלבושת אוריינטלית". מקובל לחשוב שהגבר בתמונה הוא שמואל פאלאג'י

אבל יהודים לא הגבילו את עצמם רק לפיתוחים טכניים, אלא גם בדקו בפועל את כלי הניווט שהמציאו. נכון, כבוגרי מערכת החינוך הממלכתית הישראלית, שביקשה למחוק את דמות היהודי הגלותי, החיוור והחלוש, לטובת דמותו יפת הבלורית והתואר של הצבר השזוף והשרירי, קצת קשה לנו לדמיין יהודים גלותיים כיורדי-ים קשוחים וצרובי שמש הנלחמים באיתני הטבע והים. אבל בתקופה ההיא – במיוחד אחרי גירוש ספרד ב-1492 – אחד ממשלחי היד הנפוצים של יהודים אנוסים בהולנד ובמרוקו היה ייעוץ וליווי של קברניטי ספינות המסחר ומגלי הארצות במסעותיהם. ואם קשה לנו לדמיין יהודים כיורדי-ים, על אחת כמה וכמה שנתקשה לדמיין אותם כשודדי-ים.

הספר "שודדי הים היהודים", שחיבר אדוארד קריצלר, מעלה על בימת ההיסטוריה תופעה מרתקת ויחידה במינה: סיפורה של קבוצת פיראטים יהודים שפעלו אחרי גירוש ספרד ושדדו בעיקר ספינות ספרדיות, כנקמה על הגירוש. אחד הבולטים שבהם היה דון שמואל פאלאג'י, רב קהילה ורב חובל, שגריר ושודד ים, מרגל וסוכן כפול.

סולטן מרוקו, אחמד אל מנסור, המאה ה-17
סולטן מרוקו, אחמד אל מנסור, המאה ה-17

פאלאג'י נולד בשנת 1550 במרוקו. כמו רבים מעשרות אלפי היהודים שהצטופפו ברובע היהודי, ה-"מלאח" שבעיר פאס, גם משפחתו הייתה ממגורשי ספרד. אביו של שמואל, ששימש כרב ומחנך, ייעד את בנו לחיים של תורה ומצוות ובבגרותו אף הוסמך לרבנות. אולם נפשו של שמואל יצאה אל המרחבים, אל מחוץ לחומות ה-"מלאח". השמועות מספרות כי קרוב משפחה הצית את דמיונו עם סיפורים אודות יורדי-ים וספנים יהודים, כמו צלאח סינאן, שודד-ים מפורסם שכונה "היהודי הגדול", אשר נלחם יחד עם האחים ברברוסה ("אדומי הזקן") במסגרת הצי העות'מני.

נישא על כנפי דמיונו נדד שמואל יחד עם אחיו, יוסף, לעיר תטואן שבצפון מרוקו, שם הפכו השניים  במהרה ליורדי-ים ופיראטים מתוחכמים וערמומיים. האחים פאלאג'י נהגו לשדוד ספינות מסחר ספרדיות שהגיעו מדרום אמריקה, לאחר מכן התחפשו לסוחרים ספרדים ומכרו בערי הנמל הספרדיות את הסחורה שזה עתה שדדו.

שמו של פאלאג'י הלך לפניו ועד מהרה הגיע לאזניו של הסולטן המרוקאי אחמד-אל-מנסור, שכונה "המלך המוזהב" בשל עושרו המופלג. הסולטן, שביקש לחזק את הקשרים עם הרפובליקה ההולנדית החדשה מינה את שמואל לשגריר מרוקו בהולנד. מעבר ליוקרתו כאיש ים מדופלם, שמואל שלט גם בשפות רבות – ספרדית, פורטוגזית, ערבית וצרפתית – עובדה שהפכה אותו לנכס דיפלומטי יקר ערך עבור הסולטן.

הרובע היהודי של תטואן, מרוקו הספרדית, 1920 בקירוב (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)
הרובע היהודי של תטואן, מרוקו הספרדית, 1920 בקירוב (בית התפוצות, המרכז לתיעוד חזותי ע"ש אוסטר)

וכך בשנת 1596 עשה שמואל פאלאג'י הסבת מקצוע מפיראט לדיפלומט והשתקע בעיר האג, שם ישבו הפרלמנט ההולנדי ונציגויות המדינות הזרות. פאלאג'י הקים את אחד המניינים הראשונים בעיר ובנוסף לשליחותו הדיפלומטית שימש גם כרב הקהילה. את שגרת הנוחות הדיפלומטית קטעה תקרית שהתרחשה בשלהי המאה ה-16 כשהסולטן המרוקאי חובב שכיות החמדה הטיל על פאלאג'י להפליג לעיר ליסבון ולרכוש שם עבורו אבנים יקרות תמורת טונות של שעווה. באותו זמן ספרד כבר כבשה את פורטוגל ולמעשה שלטה בכל חצי האי האיברי. על פי אחת ההשערות, פאלאג'י, שנקלע באותו זמן לקשיים כספיים, הציע לספרדים מידע מודיעני מחצר הסולטן תמורת כסף. מוסדות האינקוויזיציה חשדו כי הרב היהודי מנסה להרוויח זמן כדי להחזיר מומרים ואנוסים ליהדות. הם עקבו אחרי פאלאג'י, שהצליח ברגע האחרון להימלט מציפורניהם ולברוח מספרד.

מרושש ומסובך הפליג פאלאג'י חזרה להולנד ומיד עם שובו הפעיל את קשריו בחלונות הגבוהים כדי להיפגש עם הנסיך מאוריץ, בנו של וילם "השתקן", מייסד הרפובליקה ההולנדית. פאלאג'י הציע לנסיך ההולנדי לשתף פעולה עם מרוקו נגד האויבת המשותפת – ספרד. הנסיך, אסטרטג צבאי מחונן שתיעב את הספרדים לא פחות מפאלאג'י, הבריק עם רעיון. מאחר ובאותו זמן הולנד וספרד היו תחת הסכם שביתת נשק, הוא הציע לפאלאג'י להקים צי פיראטי שיורכב מקבצנים יורדי-ים וספנים הרפתקנים, שיהיה בחסות הולנדית ותחת כיסוי מרוקאי. פאלאג'י, שכאמור רחש טינה עזה לספרדים שגירשו אותו ואת אבות אבותיו מספרד, התלהב מהאפשרות לבוא בחשבון עם שנואי נפשו. לא חלף זמן רב וצי גדול של אניות פיראטיות, מאובזרות בבית כנסת ומטבח כשר, עגן בנמל אמסטרדם.

קרב ימי בין צי אירופי לפיראטים ממרוקו. ציור של לורנצו א. קאסטרו, המאה ה-17
קרב ימי בין צי אירופי לפיראטים ממרוקו. ציור של לורנצו א. קאסטרו, המאה ה-17

ב-1614, באחת ההתקפות של שודדי הים על ספינות ספרדיות בלב-ים, התפשטה מחלה בקרב צוות האנייה והיא נאלצה לעגון בנמל פלימות', אנגליה. מששמע שגריר ספרד בלונדון על הגעתו של פאלאג'י הוא תבע מהמלך האנגלי לאוסרו ולהוציאו להורג בגין שוד הספינות הספרדיות. פאלאג'י הופיע בפני השופט האנגלי שהתרשם ממנו עמוקות והחליט לשחררו לחופשי. בהפלגה חזרה מאנגליה הספיק פאלאג'י לשדוד אנייה ספרדית נוספת, אבל זו הייתה כבר שירת הברבור של הפיראט היהודי הקשיש, שחלה במחלה קשה בעת המאסר בלונדון.

דון שמואל פאלאג'י הלך לעולמו שנתיים אחר כך, כשהוא הן 66. בדרכו האחרונה ליוו אותו עשרות אלפים, יהודים ולא יהודים, בהלוויה שנערכה בבית קברות ליד אמסטרדם בהשתתפות הנסיך מאוריץ ובני משפחתו. על המצבה שלו נחקק הפסוק מספר משלי: "הנושא טוב עם אלוהים ואדם".

תכנון ביקור

שעות פתיחה

יום ראשון
17:00-10:00
יום שני
17:00-10:00
יום שלישי
17:00-10:00
יום רביעי
17:00-10:00
יום חמישי
17:00-10:00
יום שישי
14:00-10:00
יום שבת
17:00-10:00

סוגי כרטיסים

כרטיס רגיל
52 ש"ח
אזרח/ית ותיק/ה וסגל אוניברסיטת תל אביב
26 ש"ח
בעל/ת תעודת נכה, סטודנט/ית
42 ש"ח
דיגיתל
42 ש"ח
ילדים וילדות עד גיל 5
הכניסה חינם
חיילות וחיילים במדים
הכניסה חינם, בהצגת תעודה

סוכנים וקבוצות

טלפון

איפה אנחנו

קמפוס אוניברסיטת תל-אביב, רחוב קלאוזנר, רמת אביב